בואו נדבר רגע על הוויכוח הכי בריטי-קלאסי שצץ עכשיו מחדש: מייגן והארי, עם התארים שלהם, נתפסים בעיני לא מעט אנשים כמי שממירים סטטוס ציבורי לכסף. לא מדובר רק בתחושה כללית של “יש להם עוד ספונסר”. המספרים, כך נראה, מדברים אחרת: הציבור לא קונה את הסיפור.
סקר שערכו בקרב 2,000 מבוגרים בבריטניה מצביע על רוב מוחלט נגד הרעיון שמייגן והארי ישתמשו בתארים “דוכסית ודוכס מסאסקס” לצורך רווח מסחרי או תועלת אישית. התוצאה מדברת על יחס של כמעט 4 מול 1: 61% חושבים שלא צריך לאפשר להם להשתמש בתארים בשביל עסקים שמכניסים כסף. רק 16% סבורים שכן, ו-23% פשוט לא ידעו מה לענות. כשמוציאים את “לא יודעים”, הרוב נשאר עצום, בערך 80 מול 20.
והכותרת מתחדדת עוד יותר בגלל מה שקרה בטיול האחרון שלהם באוסטרליה. הטיול הוגדר לא פעם כמעין “סיור מלכותי מדומה”, כזה שמייצר כותרות ומפגש עם קהל, אבל גם מתגלגל מהר מדי לכיוון של עסקאות. הפחד הישן שחזר פה הוא בדיוק זה: כשהמשפחה המלכותית החליטה שמייגן והארי חייבים לבחור צד, לא היה מקום לאזור ביניים שבו נהנים מההילה, אבל משלבים גם מהלכים שמדיפים רווחים.
ביום האחרון של הסיור, מייגן בילתה כשעתיים עם מעריצות. לפי המתואר, הנשים שילמו עד 1,700 ליש”ט כדי לשאול שאלות ולהצטלם. וזה כבר לא “פגישה חמה עם קהל”. זה אירוע שמייצר הכנסה. עוד נטען כי הדוכסית אמורה לגרוף סכום שיכול להגיע עד 130 אלף ליש”ט עבור הופעה במסגרת ריטריט לנשים בלבד.
גם הארי נכנס לתמונה בצורה דומה: הוא הופיע כדובר באירוע של מנהלים וחברות, עם כרטיסי משתתפים במחיר של כ-1,250 ליש”ט לגרסה היקרה. החיבור בין נוכחות ציבורית לבין מודל עסקי הוא בדיוק מה שמדליק את האנטי.
והנה החלק שמטריד: למה כולם פתאום מדברים גם על ויליאם וכסף?
הסקר לא נשאר רק אצל מייגן והארי. הוא גם מכניס רעש לממלכה הפנימית: 80% מהציבור מתנגדים לכך שהם ישתמשו בתארים לטובת רווח. אבל במקביל, מתברר שהרבה אנשים רוצים שקיפות גדולה יותר בכל מה שקשור להכנסות של הנסיך וויליאם.
הסקר מצביע על כך ש-54% מהנשאלים חושבים שוויליאם צריך להיות שקוף יותר לגבי מקור ההכנסה והאופן שבו היא מנוצלת. 23% אומרים שלא, ועוד 23% לא יודעים. זה מגיע על רקע תשומת לב גוברת סביב האופן שבו מתנהלים נכסים של הדוכסות מקורנוול, ובעיקר סביב הכספים שהיא מייצרת.
לפי ההקשר, וויליאם אמנם משלם את שיעור המס הגבוה על הרווחים שהוא מפיק מהדוכסות, אבל לא מפרסם כמה מס הוא משלם בפועל. בניגוד אליו, אביו המלך כן פרט בעבר כמה מס שילם כשהיה יורש.
סעיף נוסף: האם המלך צריך לפגוש נשיא אמריקאי?
עוד שאלה שמצליחה להוציא את הבריטים מהדממה קשורה לביקור המדינה המתוכנן בארה”ב. פחות משליש מהנשאלים חושבים שהביקור צריך להתקדם. כלומר, גם כשהנושא “נשמע דיפלומטי”, הציבור פחות מתרגש מהפורמליות.
עם זאת, יש תמיכה בהחלטה שלא לפגוש קורבנות של ג’פרי אפשטיין במהלך הביקור. 45% לא חושבים שצריך להיפגש עם חלק מהקורבנות, ורק 24% סבורים שכן. זה רוב שקט, אבל חד.
השורה התחתונה: הציבור נותן ציון, אבל הוא גם מבקש כללים
הדבר הכי מעניין פה הוא לא רק שמייגן והארי “לא אהודים”. זה שהציבור מבקש גבולות ברורים: אם אתה חלק מהמערכת, תישאר בתוך כללי המשחק. ואם אתה יוצא ממנה, אל תנסה ליהנות מהאור של הכותרת תוך כדי הפיכתה למוצר עסקי.
ובמקביל, אותו ציבור רוצה שקיפות: לא רק “תפסיקו למכור”, אלא גם “תפסיקו להסתיר”. אם יש כאן מסר אחד, הוא כזה: תהיו מלכותיים, אבל לא תהפכו את זה לעסק בלי דין וחשבון.
