טכנולוגיה

כנופיית הכופר Karakurt: איך פרצה לדאטה של ממשלת רוסיה? 8 שנות מאסר

כתב אישום שמחבר בין פושעי סייבר לבין גישה למאגרי מדינה: מה בית המשפט אמר על האופן שבו הם הפחידו קורבנות

3 דקות קריאה 20
בהתאם לסעיף 27 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (שימוש הוגן לצרכי דיווח ותוכן עיתונאי)

בית משפט בארה"ב גזר יותר משמונה שנות מאסר על האקר לטבי, Deniss Zolotarjovs, שהורשע בביצוע מתקפות כופר. אבל העלילה כאן לא מסתיימת ב"עוד סחיטה". לפי טענות התביעה, הכנופיה שעבורה עבד עשתה שימוש בגישה למאגרי מידע ממשלתיים ברוסיה ובקשרים עם גורמי אכיפת חוק, כדי להגדיל את האפקט של ההתקפות ולשבור את הקורבנות פסיכולוגית.

ההאשמות מתארות עבודה עבור כנופיית הכופר הרוסית המוכרת בשם Karakurt. המנהיגים שלה, כך נטען, היו קשורים בעבר לכנופיות Akira ו-Conti. בארה"ב טוענים שהקשרים האלה הובילו לכך שמנהלים בכירים בכנופיות סווגו כסנקציות, בשל קשרים לכאורה לשירותי מודיעין רוסיים. במילים פשוטות: לא מדובר רק בפושעים עם מחשבים, אלא במערכת יחסים שממשלתית מספיק כדי לתת להם יתרון.

מה עשו עם הגישה למאגרי מדינה?

כאן מגיע החלק שמדליק נורות אדומות. התובעים טענו שחברי Karakurt תקפו גופים במערכת הציבורית האמריקאית, כולל פגיעה במערכות הפעלת חירום. למשל: מתקפות שפגעו במערכות שיגור חירום של מוקדי 911. בנוסף, נטען שהכנופיה גנבה מידע רפואי של ילדים. זה לא “רק” נזק תפעולי. זה מידע רגיש ברמה האישית, מהסוג שמפיל משפחות על הרצפה.

Zolotarjovs עצמו, לפי התביעה, היה אחראי ל"הסלמת לחץ" על קורבנות שסירבו לשלם. כלומר: לא רק לפרוץ ולהצפין, אלא גם לנהל את המשחק המלוכלך של איומים, כדי לגרום לארגון להיכנע מהר יותר.

הטיעון הגדול: קשר בין פשע סייבר למדינה

ההרשעה של Zolotarjovs היא אירוע נקודתי, אבל התביעה דוחפת לתמונה רחבה יותר. לפי טענות שהוצגו במסגרת ההליך, הכנופיה לא הסתמכה רק על כישרון טכני. היא נהנתה מגישה למאגרי ממשל רוסיים ומקשרים עם גורמי אכיפה. התוצאה: יותר יכולת להפחיד, יותר עמידות, ופחות סיכוי להיתפס או להישבר.

במשך שנים חוקרי אבטחה טענו שרוסיה מתנהלת כמעין “מקלט בטוח” לפושעי סייבר, בין היתר בכך שלא תמיד מסגירה חשודים שנוגעים לפריצות והרס מערכות. גורמים רשמיים בארה"ב הדגישו שהסיכון של כופר הוא אחת מבעיות האבטחה הלאומית הבוערות ביותר, ושמדובר באיום שלא מסתכם בכסף. זה איום על שירותים ציבוריים, על אמון, ועל תפקוד יומיומי.

שחיתות, תשלומים וקשרים בשטח

בכתב התביעה נטען ש-Karakurt “הזינה שחיתות” בתוך המערכת ברוסיה. איך זה מתרגם לעולם האמיתי? לפי הטענות, קשרים עם גורמים בממשל אפשרו למנהיגי הכנופיה להימנע מתשלום מיסים. בנוסף, נטען שהם שילמו שוחד באופן קבוע לאותם גורמים, כדי לקבל פטור מחובת שירות צבאי כפוי לחלק מחברי הכנופיה.

המשרד לענייני חוץ הרוסי לא הגיב לפנייה לקבלת תגובה.

מספרים קרים: 54 חברות ו-15 מיליון דולר

לפי טענות התביעה, Karakurt תקפה יותר מ-54 חברות. קורבנות שילמו לפחות 15 מיליון דולר בכופר. כן, זה נשמע כמו מספר שמישהו המציא כדי להפחיד. אבל כשמדובר בכופרים, הכסף הוא המנוע, וההבטחה לחזור לשגרה היא הטריגר.

עוד פרט מעניין: הכנופיה לא נראית כמו ארגון אחד שממשיך באותו צוות בדיוק. בחלק מהזמן פעילויות משתנות בעלים ובשמות, לפעמים כדי להתחמק מסנקציות.

איך תפסו אותו ומה הלאה?

Zolotarjovs נעצר בגאורגיה ב-2023 והוסגר לארה"ב באוגוסט 2024. בהמשך הוא הודה באשמה. כרגע, לפחות לפי כתב האישום, התמונה שמצטיירת היא של כנופיה שמבינה לא רק איך לפרוץ, אלא גם איך לנצל “מערכת” כדי להישאר חזקה.

ובין אם אתם אוהבים טכנולוגיה או רק רוצים שהאינטרנט לא יהפוך לסיוט: זה בדיוק מסוג המקרים שמזכיר לכולנו שהעולם הדיגיטלי הוא לא משחק. הוא שירותים. הוא אנשים. והוא גם פוליטיקה, לצערנו.

שתף: WhatsApp Facebook X
שתפו את הכתבה