אוקיי, בואו נדבר על זה: Claude של אנתרופיק פתאום נהיה הדבר החם גם אצל אנשים שמשלמים מכיסם—והמספרים רק עולים. לא מדובר בעוד “AI מגניב” שמישהו ניסה ואז שכח. לפי ניתוח של עסקאות אשראי אנונימיות של מיליוני צרכנים בארה״ב, קלוד רושם גידול מהיר במנויים בתשלום, ובשיאים ממש לא צנועים.
הנתונים מגיעים מניתוח שמבוסס על כ-28 מיליון משתמשים בארה״ב—ובמילים של בני אדם: לא כל המשתמשים בעולם, ולא כל המשתמשים בכלל, אבל מספיק כדי לראות מגמות. יש פה גם מגבלות די טבעיות של “ביג דאטה”: אי אפשר להסיק את המספר הכולל של משתמשים בכל רגע, כי הניתוח לא כולל את כל הצרכנים, לא כולל את עסקי הארגונים של קלוד (שזה לחם חוקי עבור אנתרופיק), וגם לא כולל משתמשים במסלול החינמי.
ועדיין—הדבר הבולט הוא לא רק כמה אנשים מצטרפים, אלא מתי. בין ינואר לפברואר אנשים פשוט שלפו כרטיסי אשראי בקצב שיא. ובנוסף, גם משתמשים שכבר היו שם—חזרו אל קלוד בכמות גבוהה במיוחד במהלך פברואר. כלומר: לא רק “עוד תנועה”, אלא גם שימור שחוזר לחיים.
החלק המעניין באמת? רוב המנויים החדשים נמצאים דווקא ברמת המחיר הנמוכה יותר. במסלול הזה, “Pro”, משלמים 20 דולר בחודש—לעומת 100–200 דולר במסלולים היקרים יותר. ובאמצע התקופה המאוחרת יותר (עד תחילת מרץ) רואים שהצמיחה ממשיכה. כן, יש עיכוב של כשבועיים בנתונים—כי גם ל-AI לוקח זמן להתרשם מהמציאות.
אז למה אנשים פתאום משלמים?
הדרמה התחילה לא רק בתוך המודל, אלא גם מחוץ לו. בחודשים האחרונים אנתרופיק יצאה עם כמה פרסומות בסופרבול שהיו די ברורות: הן עקצו את ההחלטה של ChatGPT להציג פרסומות למשתמשים, והבטיחו שקלאוד לא יעשה דבר כזה. הפרסומות היו גם מצחיקות וגם—בוא נגיד—קצת יותר מדי מדויקות כדי להיות סתם שיווק. זה גם הצליח לגרום לשיחה ברשת, כולל אצל בכירים ב-OpenAI.
אבל זה לא היה רק “היי, יש לנו קמפיין”. בסוף ינואר התפוצצה עוד חזית: כמה אתרי תקשורת התחילו לדווח על החרפת סכסוך בין אנתרופיק לבין משרד ההגנה האמריקאי (DoD). לפי התיאור הכללי של המחלוקת, השורש היה מה הצבא יכול או לא יכול לעשות עם המודלים של אנתרופיק. אנתרופיק סירבה לאפשר שימוש במודלים שלה לפעולות קטלניות אוטונומיות (כלומר, מערכות שיכולות לפגוע באנשים) או למעקב המוני אחרי אזרחים אמריקאים.
הוויכוח נהיה פומבי יותר, עד כדי כך שמנכ״ל אנתרופיק, דאריו אמודיי, הוציא ב-26 בפברואר הצהרה תקיפה על רקע איומים לפגוע בעסקי החברה בכך שיסווגו אותה כסיכון אספקה. ובסוף גם הגיעו תביעות. שופט פדרלי אף חסם זמנית את הסימון—אבל בינתיים, בזמן שכל זה רץ, משתמשים חדשים פשוט המשיכו לזרום.
Claude Code, Cowork ו”מחשב שעושה לבד”
מעבר לדרמה, היו גם דברים פרקטיים יותר—והם אלו שמתרגמים לכסף. Claude Code ו-Claude Cowork, כלים למפתחים ולעבודה יומיומית, שוחררו בינואר והפכו למנוע משמעותי למנויים. ואז הגיע פיצ’ר חדש בשם Computer Use, שהושק השבוע—והוא בדיוק מה שגורם לאנשים להגיד: “רגע… זה עושה את זה לבד?”
הפיצ’ר הזה מאפשר לקלאוד לנווט במחשב בעצמו: ללחוץ, לגלול ולבצע פעולות. זה עובד יחד עם Dispatch, שמאפשר להטיל משימות מהטלפון. והנה הטוויסט הקטן: כל היכולות האלה לא זמינות למשתמשי מסלול חינמי. אז אם אתה רוצה שה-AI באמת יעשה עבודה ולא רק יכתוב לך טקסט—הכרטיס נפתח.
אבל האם הוא כבר עוקף את ChatGPT?
לא לגמרי. למרות שקלאוד מתקרב חזק ומתחזק אצל משלמים, עדיין יש פער מול ChatGPT. גם כשהיו עליות וירידות סביב עסקאות מול משרד ההגנה, הנתונים מראים ש-OpenAI ממשיך לצמוח מהר במנויים בתשלום ונשאר הפלטפורמה הגדולה ביותר בשוק ה-AI לצרכנים.
בקיצור: Claude נהיה הרבה יותר “אמיתי” עבור משלמים—בזכות שילוב של שיווק חכם, מוצר שמתקדם מהר, ופוליטיקה צבאית שהפכה את זה ליותר מדליק ממה שאף אחד ביקש. ומי שמכיר את העולם הזה יודע—כש-AI נהיה פחות תרגיל מחשבתי ויותר “עובד בשבילך”, הארנק בדרך כלל מגיע אחר כך.
