אוקיי, זה הסיפור הכי טכנולוגי-סבון שיש: באמצע 2017 OpenAI עוד הייתה מעין מעבדה קטנה עם חלום גדול, ואז אלון מאסק נכנס לתמונה כמו טסלה שמחליטה שהיא קיבלה תאוצה. גרג ברוקמן, נשיא החברה דאז, תיאר בבית המשפט איך הוויכוח על העתיד של OpenAI הפך ממשהו תאגידי למשהו שאפילו מסכים לא היו מוכנים לשדר בשידור חי.
בסוף אוגוסט 2017, כמה דמויות מרכזיות ב-OpenAI התכנסו כדי לדון איך להפוך את הרעיון למשהו שאפשר גם למסחר. המטרה הייתה להקים גוף שיצליח לגייס כסף, כדי להתקדם לעבר מה שכולם מדברים עליו: AGI. והנה מאסק, עם דרישה אחת די ברורה: שליטה מלאה בחברה. כדי לשים “טאץ’ אישי” על השולחן, הוא אפילו נתן לכל אחד מהשותפים המייסדים דגם Tesla Model 3.
ברוקמן אומר שזו בדיוק התקופה שבה מאסק וסם אלטמן היו מתחרים מי יוביל את החזון של OpenAI. כאילו, כולם באותו צוות, אבל כל אחד כבר בונה טבלת אקסל משלו לעתיד. עוד לפני שהעניינים התחממו באמת: ראש מחלקת המחקר של OpenAI, איליה סוצקבר, הזמין ציור של טסלה כדי לתת למאסק במהלך הפגישה, מחווה “חבר’מנית”. לכאורה, הכול היה אמור לזרום. בפועל? לא.
כשמאסק שמע שהאחרים לא מתכוונים להיענות לדרישת השליטה שלו, ברוקמן מתאר שהוא התפרץ, התעצבן ונכנס למצב של שקט מתוח לכמה דקות. ואז, לפי ברוקמן, מאסק אמר משהו בסגנון: “אני יורד מזה”. ברוקמן מתאר שמאסק קם, הסתובב סביב השולחן, כאילו הוא מחפש את היציאה לפני שהמצב נהיה בלתי הפיך. הוא אפילו לקח את הציור והתחיל לצאת מהחדר, ואז הסתובב ואמר: “מתי אתם עוזבים את OpenAI?” כן, זה היה כזה.
התרומה נעצרת, הדירקטוריון מתרוקן
בשלב הזה, לא מאסק ולא הסיפור שלו קיבלו את מה שרצו. מאסק הפסיק תרומות שוטפות לתקציב התפעול של OpenAI. תוך חצי שנה הוא גם עזב את הדירקטוריון. עדיין, הוא שילם על שטחי משרד שהחברה חלקה עם Neuralink עד 2020.
היום, כשמאבק משפטי על עתיד OpenAI ממשיך להתגלגל, תשומת הלב התמקדה בתקופה הזו ב-2017. מאסק הגיש תביעה נגד שותפיו, והדיונים נגעו בשאלה מי באמת קיבל החלטות, ומי “הוביל” את החברה בדרך שהייתה אמורה לקרות.
סם אלטמן עוד לא דיבר בפומבי במסגרת ההליך, אבל גרג ברוקמן העיד במשך יומיים. הוא הרבה להתייחס ליומן אישי שתיעד את התקופה. זה הפך לעניין גדול, כי מדובר בכתבים אישיים שלא נועדו לעולם. ברוקמן אמר שזה כואב לפרסם דברים כאלה, אבל שאין שם משהו שהוא מתבייש בו.
הטענה: “גנבו צדקה” מול “אלון תכנן אותו דבר”
הוויכוח המשפטי לא נשאר רק ברמת “מי היה צודק”. עורכי הדין של מאסק הציגו הודעות וטענו שאלטמן וברוקמן “גנבו צדקה”, כלומר לקחו כיוון של גוף ללא כוונת רווח למסלול שמשרת אותם. מנגד, צוות ההגנה של OpenAI טען שמאסק תכנן למעשה את אותו הדבר מראש, רק שבסוף הוא זה שלא קיבל את מה שרצה.
האירוע שהצית את שרשרת ההחלטות: מודל של OpenAI ניצח את השחקן האנושי המוביל במשחק DOTA II. ברוקמן אמר שזה שכנע את כולם שהמשאב הקריטי הוא מחשוב. אבל לגייס כסף כעמותה בלבד, לדבריו, לא היה מספיק. מכאן התחילו השיחות על הקמת חברת בת למטרות רווח. מאסק רצה שליטה “בלתי מתפשרת”, לפחות בתחילת הדרך. שאר המייסדים הציעו חלוקה שווה במניות ואולי גם יותר הון למי שמכניס מזומנים.
עוד רעיון על השולחן: לחבר את OpenAI לעבודה של טסלה בתחום הבינה המלאכותית. אחת הדמויות בתווך הייתה שיבון זיליס, יועצת של OpenAI שפעלה כגשר בין מאסק לצוות. לדבריה, היו יותר מ-20 וריאציות לתוכנית. אבל כשהמייסדים לא נתנו למאסק שליטה, השותפות התפרקה.
ברוקמן נגד מאסק: “הוא לא הבין AI”
ברוקמן העיד גם משפט מעניין: “לא אמור להיות מצב שבו אדם אחד מחזיק שליטה מלאה ומוחלטת ב-OpenAI”. ואז דנו באפשרות להדיח את מאסק מהדירקטוריון כדי להתקדם. ביומן של נובמבר 2017, כך נטען, ברוקמן כתב ש”אי אפשר להפוך את זה לרווחי בלי מאבק מכוער”. הוא גם ציין רעיון מוסרי: לא “לגנוב” את הגוף ללא כוונת רווח ממנו או להפוך את זה ל-B-Corp בלי קשר אליו, כי זה יהיה לא נכון.
מאסק מצדו עזב מרצון את הדירקטוריון בפברואר 2018. לפי ברוקמן, מאסק הסיק ש-OpenAI בדרך לכישלון ודיבר על פוקוס גדול יותר ב-AI בטסלה.
במהלך ההכנות, ברוקמן תיאר מחשבות אישיות: האם הוא יהיה מרוצה מחיי העבודה שלו. הוא כתב שהוא מנסה להבין מה יוביל אותו ליעד של מיליארד דולר. לטענת עורכי הדין של מאסק, זה מראה שהוא חושב יותר על עושר אישי מאשר על המשימה של העמותה. בסופו של דבר ברוקמן אמר שהאחזקות שלו שוות כמעט 30 מיליארד דולר, ועורכי הדין תקפו אותו על כך שלא תרם סכומים גדולים יותר.
ברוקמן השיב: ל-OpenAI העמותה יש שווי הון של מעל 150 מיליארד דולר, שנבנה לדבריו בעבודה קשה, זמן, והשקעה מאז שמאסק יצא מהתמונה.
השלב הבא: רווחי, גיוס, ומיקרופון שממשיך לעבוד
ב-2019 OpenAI הקימה חברת בת למטרות רווח וגייסה מיליארד דולר ממיקרוסופט. אחר כך, בתוך ארבע השנים הבאות, החברה גייסה עוד 13 מיליארד דולר ממיקרוסופט, וזה דחף אותה קדימה כמעבדת חזית מרכזית בבינה מלאכותית. ההסכמים האלה גם השפיעו על הון המנהלים והעובדים ועל נכסים שמוחזקים דרך העמותה.
כל זה רק הזין את החשדות של מאסק כלפי אלטמן וברוקמן, ובסוף הוא הגיש תביעה ב-2024. המשפט צפוי להימשך גם לשבוע הבא.
בין אם אתם Team מאסק או Team OpenAI, קשה להתעלם מהלקח: כשמנסים להנדס עתיד של AI, גם ציור של טסלה לא תמיד מספיק כדי למנוע פיצוץ. לפעמים צריך גם חוזה. ולפעמים חוזה צריך גם יומן. כן, באמת.
