שתיים ממעבדות ה-AI הכי חמות בעולם החליטו לעשות משהו מאוד הגיוני אבל גם מאוד אמריקאי: במקום למכור תוכנה “לכל העולם”, הן מקימות מיזמים משותפים שמיועדים ספציפית לשוק העסקי. כן, זה אותו עולם שבו כולם רוצים להכניס מודלים לחברות, אבל הפעם הן בונות צינורות השקעה ומכירה משל עצמן.
הסיפור מתחיל אצל Anthropic. החברה הודיעה על הקמת מיזם חדש שממוקד בהטמעת שירותי AI בארגונים. מאחורי המיזם עומדים שותפים מייסדים מהעולם הפיננסי: Blackstone, Hellman & Friedman ו-Goldman Sachs. מסביבם יש גיבוי מקבוצת משקיעים רחבה שכוללת קרנות הון סיכון, קרנות גידור ופרייבט אקוויטי, עם שמות כמו Apollo Global Management, General Atlantic, GIC, Leonard Green ו-Sequoia Capital.
הערכת השווי של המיזם הזה הועמדה על 1.5 מיליארד דולר. בתוך המספר הזה יש גם התחייבויות הון: 300 מיליון דולר מכל אחת מהשותפות המרכזיות: Anthropic, Blackstone ו-Hellman & Friedman. במילים פשוטות: הן לא רק “משיקות רעיון”, הן מכניסות כסף אמיתי כדי שמהר יתחילו עסקאות.
וכאן מגיע החלק שממש מרגיש כמו מרוץ: זה קורה ממש כשהמתחרה הגדולה שלה כבר מתכוננת למהלך דומה. שעות לפני ההודעה של Anthropic, דווח ש-OpenAI מגייסת כסף למיזם בשם The Development Company. הרעיון דומה מאוד: ליצור ערוץ חדש לעסקאות AI ברמה ארגונית, עם מעורבות של משקיעים פיננסיים.
במיזם של OpenAI דיברו על גיוס של 4 מיליארד דולר מכ-19 משקיעים, בשווי של 10 מיליארד דולר. בין המשקיעים שמוזכרים: TPG, Brookfield Asset Management, Advent ו-Bain Capital. לפי המבנה שמדווחים עליו, אין חפיפה ברורה בין המשקיעים של שני המיזמים, שזה בעצם אומר שכל אחת מהן שומרת על “הצינור” שלה ולא נותנת לשני הצדדים לשתות מאותו ברז.
מה ההיגיון מאחורי זה, ולמה כולם עושים את זה עכשיו?
בגדול, שתי היוזמות רצות על אותו מנוע: משיכת כסף ממנהלי נכסים חלופיים (קרנות גדולות, פרייבט אקוויטי וכל מה שביניהם) כדי לבנות מסלול מהיר לעסקאות AI בחברות קיימות. המשקיעים האלה מחזיקים בדרך כלל בחברות בתיק שלהם, אז יש כאן יתרון מובנה: למיזם יש גישה מועדפת למכירה בתוך אותן חברות. ובמקביל, המשקיעים עצמם מרוויחים יותר מכל חוזה שיצא מזה. זה win-win, רק שהאנטי-וירוס הוא כמובן: “בואו נראה מי יצליח להפוך את זה למוצר שעובד ולא למצגת יפה”.
הנדסה בתוך הלקוח, לא רק “מודל באוויר”
עוד רכיב חשוב: הכסף החדש מאפשר להגדיל צוותי הנדסה לכל לקוח ולהתאים את פתרונות ה-AI לתהליכים אמיתיים. Anthropic תיארה את הגישה כעבודה שבה צוות ההנדסה שלה יושב יחד עם אנשי מקצוע בתחום הרלוונטי, כולל צוותים טכניים ב-IT, כדי לבנות כלים שמתאימים לזרימות העבודה שכבר קיימות בחברה. הרעיון הוא לא לשבש, אלא להשתלב. אפילו נשמע כמו “בואו לא נשכנע אתכם להחליף את כל העולם, בואו נבנה על העולם שיש לכם”.
הגישה הזו גם מתחברת למודל פופולרי בעולם הביג-טק: forward-deployed engineer, כלומר מהנדס שנמצא קרוב לשטח וללקוח, ולא רק שולח מיילים או עושה דמו פעם בחודש. זה נשמע פשוט, אבל בפועל זו עבודה קשה: להבין את האנשים, את הכלים שלהם, ואת המגבלות שלהם.
והרקע העסקי לא פחות מעניין: גם Anthropic וגם OpenAI נמצאות בתקופה של גיוסים אגרסיביים, כשבמקביל כולם מרחפים סביב האפשרות של הנפקה. OpenAI הודיעה בסוף מרץ על 122 מיליארד דולר בגיוס חדש מול שווי של 852 מיליארד דולר. Anthropic, כך מתואר, נמצאת בשלבים מתקדמים של סבב גיוס שמכוון ל-50 מיליארד דולר בשווי של 900 מיליארד דולר. כן, זה מספרים בסגנון “אל תנסו להבין, פשוט תנו למוח לנשום”.
בינתיים, השאלה הגדולה היא לא מי יצליח לעשות עוד מיזם. שתיהן כבר שם. השאלה היא מי תדחוף את ה-AI לעסקאות אמיתיות בקצב שמצדיק את כל ההון, ומי תצליח להפוך את המודלים ל”חלק מהעבודה היומיומית” ולא לעוד פרויקט פיילוט שמסתיים בגרף מרשים.
