Science Corporation, הסטארט-אפ של מקס הודק (לשעבר נשיא ומייסד שותף ב-Neuralink), מתכונן לרגע שגורם ללב של כל חובב טכנולוגיה לפעום קצת מהר יותר: הנחת חיישן ראשון בתוך מוח אנושי. לא מדובר בעוד “אפליקציה למוח”, אלא בגישה ביוהיברידית שמנסה לחבר בין ביולוגיה לאלקטרוניקה בצורה הרבה יותר טבעית ממה שעושים היום.
כדי להוביל את הניסויים הראשונים בארה״ב, החברה צירפה את ד״ר מוראט ג׳ונל, יו״ר מחלקת הנוירוכירורגיה בבית הספר לרפואה של ייל. הוא נכנס לתפקיד כי מתישהו חייבים להפוך חלום מעבדתי לתהליך קליני אמיתי: ניתוח, בטיחות, ועדות אתיקה, ומדדים שאפשר למדוד בלי לנחש.
מה הם בעצם מתכננים להשתיל?
המטרה היא לבצע ניתוח שבו יונח חיישן ראשון לממשק עתידי. בעתיד, החיישן ישלב נוירונים שגדלו במעבדה עם רכיבים אלקטרוניים, כך שהתקשורת בין המוח למערכת תהיה “ביולוגית” יותר. לפי התכנון, החיישן הסופי יהיה משובץ בנוירונים הגדלים במעבדה.
איך זה אמור לעבוד? אותם נוירונים יגיבו לדימות אור בפולסים, והם מתוכננים להשתלב באופן טבעי ברשת הנוירונים של המטופל. במילים פשוטות: במקום לזרוק אלקטרודות למוח ולבקש ממנו “להסתדר”, מנסים לבנות גשר חי בין שני עולמות.
PRIMA וגיוס של מאות מיליונים: כסף יש, חזון יש יותר
Science הוקמה ב-2021. בחודש שעבר היא סיימה סבב גיוס Series C בהיקף של 230 מיליון דולר, עם שווי חברה של 1.5 מיליארד דולר. המוצר המתקדם שלה היום נקרא PRIMA: מכשיר שמטרתו לשחזר ראייה אצל אנשים עם עיוורון שנגרם מדגנרציה מקולרית ומצבים דומים.
את הטכנולוגיה שמאחורי PRIMA החברה רכשה ב-2024, והתקדמה בה דרך ניסויים קליניים. התוכנית היא להרחיב זמינות באירופה אחרי אישורים רגולטוריים, ואולי אפילו כבר השנה.
למה לא עוד “אלקטרודות בתוך המוח”?
הודק לא הגיע לכאן רק כדי לשפר גרסה קודמת. הוא מאמין שהדרך המקובלת להשפיע על המוח בעזרת חשמל דרך בדיקות מתכת או אלקטרודות היא לא המסלול הנכון. ד״ר ג׳ונל מסביר שהפתרון הזה אמנם יכול להראות תוצאות מרשימות, אבל הוא עלול לגרום לנזק מוחי, מה שבתורו עלול לפגוע בביצועי המכשיר לאורך זמן.
זה בדיוק מה שהוביל את צוות החברה לכיוון יותר “אורגני”: במקום להילחם במוח, לנסות להתחבר אליו דרך חיבורי עצבים טבעיים וליצור ממשק ביולוגי בין האלקטרוניקה לבין המוח.
השלב הראשון: בלי הנוירונים, בתוך מוח חי
לפני שמכניסים נוירונים מודפסים למוח של בני אדם, החברה תתחיל בקטן אך רציני: בדיקת החיישן המתקדם בתוך מוח חי, בלי שילוב הנוירונים בשלב הראשון.
ההבדל המהותי מול מכשירים מוכרים כמו של Neuralink הוא מיקום ההשתלה. במקום להחדיר ישירות לתוך רקמת המוח, החיישן של Science יושתל בתוך הגולגולת וינוח מעל המוח. בגלל זה, החברה טוענת שהיא לא מתכוונת לבקש אישור FDA לניסויים האלה, בטענה שהסיכון נמוך: החיישן הזעיר כולל 520 אלקטרודות הקלטה ארוזות באזור בגודל של אפונה.
מי יהיו הנבדקים? ככל הנראה אנשים שכבר צריכים לעבור ניתוח משמעותי במוח מסיבות רפואיות, למשל חולי שבץ שזקוקים להסרת חלק מהגולגולת כדי להפחית נפיחות. במקרה כזה, ג׳ונל מצפה להניח את החיישן על פני קליפת המוח ולהעריך בטיחות ויכולת מדידה של פעילות מוחית.
ואם זה יעבוד, מה אפשר לעשות עם זה?
ג׳ונל חושב שהטכנולוגיה עשויה לעזור למגוון מצבים נוירולוגיים. שימוש מוקדם אפשרי הוא מתן גירוי חשמלי עדין לתאים פגועים במוח או בחוט השדרה כדי לעודד תהליך החלמה.
יישום מורכב יותר יכול להיות ניטור פעילות מוחית אצל חולי גידולי מוח, ומתן התרעות מוקדמות למטפלים על התקפים שמתקרבים.
אבל החזון הגדול יותר קשור לפרקינסון. היום אין טיפול שמוכיח שהוא עוצר באמת את ההתקדמות. יש אפשרויות כמו השתלות תאי מוח ניסיוניות ו-Deep Brain Stimulation בעזרת חשמל, אבל אף אחת לא הצליחה “לכבות” את המחלה באופן עקבי. ג׳ונל מדמיין מערכת שמחברת בין האלקטרוניקה לבין מערכת ביולוגית שמגינה על המעגלים שנפגעים, ובמקרה טוב יכולה, כך הוא מאמין, להאט או לעצור התקדמות.
מתי זה קורה?
כמובן שיש עוד המון עבודה לפני זה. ג׳ונל מעריך שתחילת ניסויים בבני אדם ב-2027 תהיה “אופטימית”, כלומר: יש סיכוי, אבל הדרך כוללת עוד שלבים של פיתוח, בדיקות ותיאום מול רגולטורים וועדות אתיקה.
ובינתיים? אנחנו במצב של התרגשות זהירה. כי אם Science מצליחה, זה לא רק עוד חיישן. זה יכול להיות שינוי כיוון אמיתי בדרך שבה אנחנו מתקשרים עם המוח. וזה, כמו כל דבר בהייטק, נשמע כמו מדע בדיוני עד שזה מקבל תפריט קליני ומתחיל לפעול.
