טכנולוגיה

טנקר סיני עשה פרסה בהורמוז: למה זה קרה אחרי החסימה?

שתי ספינות פנו לאחור אחרי המעבר במצר, ובינתיים בארה"ב טוענים לחסימה שאולי לא באמת סוגרת הכול

1 דקות קריאה 6
בהתאם לסעיף 27 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (שימוש הוגן לצרכי דיווח ותוכן עיתונאי)

הסיפור הזה נשמע כמו עוד כותרת של ימי מתח במזרח התיכון, אבל יש בו משהו מוזר: טנקר סיני ועוד כלי שיט עשו פרסה אחרי שעברו במצר הורמוז. וכשהעולם שומע “חסימה”, אנשים מצפים שהכול ייעצר. בפועל, נראה שהים ממשיך לזרום.

במרכז האירוע עומד הטנקר הסיני Rich Starry, באורך כ-600 רגל. הבעלות שלו היא של Shanghai Xuanrun Shipping Co Ltd, והוא הפך יעד לסנקציות אמריקאיות משום ששימש להובלת נפט איראני. לפי הנתונים, הספינה הסתובבה באזור בסוף יום שני והתחילה לחזור לאחור. אבל ביום שלישי היא בכל זאת עברה דרך המצר.

ואז הגיע הטוויסט: אחרי המעבר, Rich Starry פנתה שוב לאחור. היא חזרה לכיוון המפרץ בשעה 11:00 לפי שעון UTC (12:00 לפי שעון בריטניה). כרגע לא ברור מה בדיוק גרם לה לשנות כיוון פעמיים. וזה בדיוק החלק שמסקרן: למה ספינה שיכלה להמשיך קדימה בוחרת לעשות פרסה דווקא אחרי שכבר “עברו את הסף”?

הטנקר הזה הוגדר כטנקר לטווח בינוני, והוא נשא בערך 250,000 חביות של מתנול. המטען הזה נטען בנמל האחרון שלה: Hamriyah שבאיחוד האמירויות.

עוד כלי שיט: גם הוא הלך והסתובב

במקביל, ספינה נוספת עם קשר לאיראן בשם Christianna עשתה מסלול דומה: מעבר דרך הורמוז, ואז פרסה חזרה. הפעם היא פנתה לאחור רגע לפני 16:00 שעון בריטניה. גם כאן, אין עדיין הסבר רשמי למה שהוביל לשינוי כיוון פתאומי.

וכאן נכנסת הפוליטיקה לתמונה. דונלד טראמפ הודיע ביום ראשון שהצי האמריקאי ינסה לחסום “כל ספינה” שמנסה להיכנס או לצאת מהמצר. אחר כך, ביום שני, הוא הרחיב והצהיר שהארה"ב תחסום ספינות שנכנסות או יוצאות מנמלים איראניים.

אבל אם זו חסימה מלאה, למה ספינות עדיין מצליחות לעבור? הלילה דווח ש20 ספינות מסחריות הצליחו לעבור דרך הורמוז ב-24 השעות האחרונות. קודם לכן, בצד האמריקאי נאמר שלא עברה אף ספינה מעבר לצי, ושישה כלי שיט מסחריים חזרו לאחור.

אז מי צודק: חסימה או “חסימה חלקית”?

הסתירה הזו היא לא רק עניין תקשורתי. היא משפיעה על השטח: על תמחור, על החלטות של חברות שילוח, וגם על הדרך שבה מדינות אחרות בונות מדיניות. כשיש פער בין טענת “חסימה מוחלטת” לבין מציאות של מעבר בפועל, נוצרת שאלה אחת גדולה: האם החסימה היא יותר הצהרתית, יותר נקודתית, או שמדובר בהגדרה שונה של מה נחשב “מעבר”?

במקביל, מחירי הנפט נשמטו מתחת ל-100 דולר, כנראה בגלל תקווה לשיחות שלום מחודשות. גם סעודיה הפעילה לחץ על ארה"ב להסיר את החסימה. ובזירה המדינית, דיברו על חידוש שיחות מחודשות השבוע בפקיסטן ועל דיונים שמטרתם להגן על נתיבי שיט דרך המצר.

הדבר שהרבה מפספסים: ספינות לא “טובות או רעות”, הן פשוט זהירות

בואו נהיה ספקנים בריאים: ספינה שעושה פרסה לא בהכרח אומרת שהיא “הובסה” או “נאלצה”. לפעמים זה פשוט ניהול סיכונים. הורמוז הוא אזור שממש לא סולח לטעויות, וכל שינוי מדיני או צבאי יכול להפוך את נתיב ההפלגה מ”סביר” ל”מסוכן”. הפרסה יכולה להיות תגובה לתנאי שוק, לתיאום מסלולים, או לאותות מהים.

ועדיין, העובדה ששתי ספינות שונות בחרו לפרוס את אותו תרחיש, אחת אחרי מעבר ואחת אחרי מעבר נוסף, מעלה את רמת המתח. לא צריך לקפוץ למסקנות, אבל כן צריך לשים לב: זה לא נראה כמו “עוד יום בים”. זה נראה כמו ים שמגיב מהר מדי לפוליטיקה.

שתף: WhatsApp Facebook X
שתפו את הכתבה