צפו רגע בתמונה הגדולה: צוות ארטמיס 2 סיים מסע ירחי היסטורי, וחזר לכדור הארץ עם שתי מתנות במקביל. הראשונה: הודעות ראשונות מהעולם האמיתי, מהרגע שבו כל המערכות אמרו “הכל עבר בשלום”. השנייה: יכולת פיזית מפתיעה יחסית לתרחיש שממנו כולם חוששים, כי אחרי עשרה ימים בחלל והתרסקות כביכול של כוח המשיכה בחזרה, הרבה דברים עלולים להשתבש.
הקפסולה אוריון ירדה לאטמוספירה של כדור הארץ ביום שישי בערב, וביצעה צלילה לוהטת דרך החום של האטמוספירה. בדרך היא הגיע למהירויות מטורפות: עד כ-25 אלף מייל לשעה. בסוף, היא נחתה בים השקט, במרחק מהחוף של סן דייגו, קליפורניה. שם חיכו צוותי החילוץ, והכול התנהל לפי התוכנית.
הצוות כלל ארבעה אסטרונאוטים: ריד וויסמן, ויקטור גלובר וכריסטינה קוק, וגם האסטרונאוט הקנדי ג’רמי הנסן. הם סיימו משימה שנמשכה עשרה ימים, שכללה הקפה סביב הירח והתרחקות לחלל רחוק יותר מכל אדם שיצא בעבר. וזה לא רק “עוד עוד נסיעה”: זו הייתה הפעם הראשונה אחרי יותר מ-50 שנה שבה בני אדם הגיעו למרחק כזה, והצליחו לצפות במשטח הירח בעין בלתי מזוינת, בלי תלות בתצוגות או מצלמות.
ובזמן שעולם שלם חיכה לרגע הנחיתה, היה חלק נוסף במסלול שמעניין במיוחד: במהלך המשימה הם עברו מאחורי הירח. כן, “הצד האפל” הוא כינוי פופולרי, אבל המשמעות היא שהצד הזה פונה דרך קבע הרחק מכדור הארץ. הטיסה הזו כללה מעבר מעל אותו אזור מסתורי, מה שממשיך לשבור את המיתוס ש”אנחנו כבר מכירים את הירח”. בפועל, יש עדיין הרבה מה לראות, פשוט כי לא רואים את זה כל יום.
השיא שנשבר: ארטמיס 2 עברה את אפולו 13
הטיסה גם מחצה שיא מרחקים היסטורי. ב-1970, אפולו 13 קבעה שיא מרחק של 248,655 מייל מכדור הארץ. ארטמיס 2 עברה את זה באלפי מיילים, וקבעה שיא חדש לטיסות מאוישות. כלומר: לא רק שעשינו “עוד ירח”, עשינו ירח עם מספרים שמכריחים את ההיסטוריה להתעדכן.
מה היה מפתיע בחזרה לכדור הארץ?
הדבר שהכי הדהד אחרי הנחיתה היה היכולת של האסטרונאוטים להסתובב ולהתקדם בכוחות עצמם. אחרי משימות קודמות, אנשים נאלצו להיעזר באנשי רפואה כי הגוף מתקשה אחרי שהייה ארוכה בחלל. הפעם ראו אותם הולכים בעצמם ומצב רוח טוב. הם גם חיבקו את מנהל נאס"א ג’ארד אייזקמן לפני שנכנסו להערכת מצב רפואי.
אחר כך הם הועברו במסוק לספינת הצי USS John P Murtha. ברגעים שנלכדו מהסיפון ראו אותם עושים סימני “הכול בסדר”: אגודלים למעלה וברכות לצוותי החילוץ. כריסטינה קוק אף נופפה למצלמות כשישבה ליד ויקטור גלובר.
מה מחכה אחרי ארטמיס 2? ארטמיס 3 וארטמיס 4
נאס"א כבר עונה לשאלות על המשימה הבאה. ארטמיס 3 צפויה ב-2027: גם שם תהיה הקפה סביב הירח, אבל עדיין בלי נחיתה. בינתיים, התכנון המעודכן כולל את ארטמיס 4 כבר ב-2028, ושם מצפים לנחיתה על פני הירח לראשונה מאז אפולו 17 ב-1972. הרעיון הגדול: להתחיל לבנות בסיס ירח קבוע שיאפשר מסעות מאוישים נוספים, כולל לכיוון מאדים.
והמסר האנושי: זה לא מזל, זה צוות
מנהלי נאס"א הדגישו שההצלחה לא “נפלה משמיים”. הם תיארו שזה תוצאה של עבודה של הרבה אנשים, וש”הדרך אל פני הירח פתוחה”, אבל העבודה האמיתית רק מתחילה. חלק מהדוברים גם סיפרו על רגעים אישיים: למשל, בקשת שמות לשני מכתשים, אחד מהם על שם אשתו המנוחה של ריד וויסמן, והתרגשות כשכריסטינה קוק יצאה מהקפסולה והצוות הבין שהכול בטוח.
בקיצור: ארטמיס 2 לא רק חזרה הביתה. היא גם הוכיחה יכולת פיזית, שברה שיאים, והעיפה את הכדור קדימה לסבב הבא של “לסיים את המעגל” על הירח. עכשיו השאלה שמעניינת באמת: מי יעמוד באתגר של הבאה, כשהפעם זה כבר לא רק מסלול, אלא גם נחיתה.
