ברט טיילור, מייסד ומנכ"ל סיירה, משוכנע שבקרוב מאוד ניפרד מהימים שבהם אנחנו “מקליקים קליקים” בתוך אתרי אינטרנט ומערכות ארגוניות. כן, אותו מסך עם כפתורים קטנים, תפריטים אינסופיים וטפסים שמרגישים כמו מבחן במתמטיקה. לפי טיילור, העולם עובר למשהו הרבה יותר טבעי: שפה.
סיירה בנתה את זה עם כלי חדש בשם Ghostwriter. הרעיון כאן מבריק בצורה קצת מפחידה: זה סוכן שמטרתו לבנות סוכנים אחרים. כלומר לא רק שיש לך AI שעונה לך בצ’אט, אלא שה-AI יודע לקחת תיאור של מה שאתה רוצה, ואז ליצור סוכן ייעודי שיוכל לבצע משימות בתוך המערכות של הארגון.
במילים פשוטות: במקום ללמד את העובדים איך לנווט במערכת, אתה מתאר מה צריך לקרות. Ghostwriter אמור להבין את הבקשה, להקים סוכן שמתאים למשימה, ואז לפרוס אותו לביצוע. זה “agent as a service” בגישה מאוד פרקטית: פחות לחיצות, יותר הוראות בשפה אנושית.
“מי בכלל רוצה תוכנה?”
טיילור, שהיה בעבר שותף-מנכ"ל ב-Salesforce, דיבר בכנס HumanX שמתקיים השבוע בסן פרנסיסקו. הטענה שלו נשמעת כמעט פילוסופית, אבל היא גם מאוד עסקית: רוב החברות לא באמת רוצות “לעשות תוכנה”. הן רוצות פתרון לבעיה.
הוא נתן דוגמה קלאסית: כשעובד חדש נכנס, בדרך כלל נכנסים ל-Workday רק כי צריך. אולי יש גם חלון פתוח להרשמה תקופתית כמו open enrollment. מעבר לזה? אנשים לא באמת נהנים מהמערכת. אז למה שלא פשוט תכתבו מה צריך, במקום שתלמדו את כל מסלול הנווט?
“אני באמת חושב ששם העולם הולך,” אמר טיילור. ובחלק מהחברות, הוא טוען שסיירה כבר משתמשת ב-Ghostwriter כדי לפרוס סוכנים בקצב מהיר בצורה חריגה. כדוגמה הוא ציין שסוכן עבור Nordstrom הוטמע תוך ארבעה שבועות בלבד.
הגדילה של סיירה: מהר, ובגדול
אם כבר מדברים על ביצועים, לסיירה יש נתונים שמראים שהיא לא רק מדברת. בשלב מסוים החברה הגיעה לקצב הכנסות שנתי של 100 מיליון דולר (ARR), פחות מ-21 חודשים אחרי שהוקמה. ובספטמבר האחרון היא גייסה סבב של 350 מיליון דולר בהובלת Greenoaks Capital, מה שהעמיד אותה בשווי של 10 מיליארד דולר בפעם האחרונה שבה זה פורסם.
אבל רגע: האם סוכנים באמת אוטונומיים?
כאן מגיע הטוויסט: למרות החזון, לא מעט אנשי טכנולוגיה ומשקיעים מדגישים שבמציאות של היום, הטמעת סוכני AI עדיין לא “הכול לבד”. הרבה מהחברות שמכריזות שהן מספקות סוכנים עובדים, משתמשות ב”הנדסות קדימה”: מהנדסים שנמצאים בקו הראשון, מעדכנים ומשפרים את הסוכנים כל הזמן כדי לוודא שהם מבצעים בדיוק את מה שצריך.
כלומר, עדיין יש פער בין דמו מרשים לבין אוטומציה מלאה. גם חברות כמו סיירה וגם סטארטאפ בתחום ה-AI המשפטי בשם Harvey מסתמכות על עבודה מתמשכת של צוותים כדי שהסוכנים יתנהגו נכון בעולם האמיתי.
אז מה זה אומר עלינו?
בסוף, אם טיילור צודק, אנחנו לא ננהל ממשקים. אנחנו ננהל משימות. במקום לחפש איפה לוחצים, נכתוב מה המטרה. וה-AI יהפוך את זה לתהליך בפועל.
זה לא סתם “טרנד”. זו מלחמה על משהו הרבה יותר יקר מארנקים: הזמן שלנו. ואם באמת ייגמר לנו עידן הכפתורים, זה יהיה אחד השדרוגים הכי ישראליים בהיסטוריה: פחות להתעסק עם מערכת, יותר להשיג תוצאה. (הכי קרוב למדינה מתוקנת שראינו מאז שהומצאה סיסמת SMS.)
