טכנולוגיה

SpaceX ונתוני מסלול: האם מרכזי דאטה בחלל מצדיקים שווי של 1.75 טריליון?

ממהפכת לוויינים ועד התנגדות בקרקע: איך זה יכול להפוך את SpaceX ליותר מסתם חברת שיגורים

1 דקות קריאה 14
בהתאם לסעיף 27 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (שימוש הוגן לצרכי דיווח ותוכן עיתונאי)

SpaceX שוב עושה משהו שמרגיש כמו מדע בדיוני, ואז איכשהו גם דואג שכולם יתייחסו לזה ברצינות. לפי דיווחים על מסמכים לקראת הנפקה ראשונית, החברה מתכננת לגייס כ-75 מיליארד דולר, בשווי מוערך של 1.75 טריליון דולר. ואם זה לא מספיק דרמה, המנכ"ל אילון מאסק מדבר על חזון גדול במיוחד: מרכזי דאטה במסלול סביב כדור הארץ.

בואו נעשה רגע סדר, בלי להיעלם לחלל: מרכז דאטה רגיל הוא המקום שבו יושבים שרתים, אחסון, ושאר הקסם החשמלי שמאפשר לאינטרנט לעבוד. הרעיון כאן הוא לקחת את הקונספט הזה ולבנות אותו לא על הקרקע, אלא סביבנו: לוויינים במסלול שיהפכו, בפועל, למעין תשתית חישוב ונתונים. זה לא רק "עוד סטארטאפ". זה פרויקט הנדסי ענק שדורש גם פיתוח טכנולוגי וגם השקעות הון מטורפות.

למה בכלל לעשות את זה בחלל?

יש כאן גם היגיון וגם פסיכולוגיה עסקית. בעולם הקרקע יש התנגדות הולכת וגוברת למרכזי דאטה. לא משנה אם זה רעש, תשתיות, או פשוט מאבק ציבורי על שימוש בקרקע, בפועל זה מקשה על להקים עוד ועוד מתקנים בקצב שרוב החברות היו רוצות.

ואז מגיעים מאסק (וגם ג"ף בזוס, שנכנס למשחק), עם קו מחשבה כזה: אם יש לך גישה לחלל, אולי האתגר החברתי על הקרקע קטן יותר מהאתגר ההנדסי. במילים פשוטות: במקום לריב עם כל העולם על עוד מבנה ליד העיר, בונים למעלה ומקווים שהעולם למטה פחות יפריע.

מי כבר עושה משהו דומה?

בשנה האחרונה זה נהיה טרנד אמיתי. יש סטארטאפ שצמח מתוך Y Combinator, שנקרא בתחילה Starcloud, ופועל לבניית עסק בסגנון הזה. הוא גייס 170 מיליון דולר, והשווי שלו קפץ למעמד של "יוניקורן".

במקביל, בזוס דוחף את אותו כיוון, וגם Blue Origin בונה רשת לוויינים משלה שתתחיל לעבוד בשנים הקרובות. זה בעצם גרסה דורית יותר של תחרות שכבר ראינו בעבר: Starlink מול רשתות לוויין אחרות. רק שהפעם, לא מדובר רק על אינטרנט מלוויינים. אלא על תשתיות דאטה כחלק מהמשחק.

הקטע שמסקרן: דאטה בחלל לא מחליף את הקרקע

יש כאן גם ספקנות בריאה. גם אם כל החזון הזה יעבוד, זה כנראה לא מצב שבו מרכזי דאטה יבוטלו על הקרקע. זה יותר תוספת, שכבה משלימה. כי כשמסתכלים על יכולות חישוב בקנה מידה ענק, מרכזי דאטה במסלול עדיין נשמעים כמו טיפה בים ביחס למה שמתכננים לבנות על כדור הארץ.

והסיבה ש-SpaceX יכולה להרוויח מזה הכי הרבה

עכשיו החלק העסקי: לפי ההיגיון שמדברים עליו בפודקאסט, זה עסק שמשרת במיוחד את SpaceX. החברה לא רק מייצרת לוויינים או שירותים. היא בעיקר חברת שיגורים. כלומר, היא ה"רכב" שמכניס את מרכזי הדאטה האלה למסלול. את השיגורים אפשר לתרגם להכנסות, ואז גם שירותי Starlink מוסיפים עוד שכבה של כסף.

וכשזה קשור להנפקה, זה נהיה עוד יותר מעניין: אם מאסק רוצה להראות עתיד ענק למשקיעים, חזון של דאטה בחלל נותן לו חומר בעירה. ואם כדי שזה יקרה צריך להכניס עוד ועוד לוויינים למסלול, זה גם מייצר יותר פעילות, יותר הכנסות, ויותר סיפור לצמיחה.

השאלה הגדולה: האם הביקוש לקרקע לא יירד לפני שזה ממריא?

יש גם תרחיש שמטריד את כל הסיפור. בשוק רואים כבר סימנים לכך שחברות לא בהכרח ירצו לשכור כל כך הרבה קיבולת ממערכות דאטה על הקרקע. במיוחד במעגלי AI, שבהם יש משחק מתמיד של אופטימיזציה: "אולי לא צריך כל כך הרבה, אולי אפשר אחרת". אם המומנטום לבנות עוד מרכזי דאטה יבוא להאט, יכול להיות שהדחף לשים את הכול בחלל יקבל פיק ברקס.

ועדיין, גם אם זה ייקח זמן, הרעיון עצמו חזק: לבנות תשתית נתונים מעבר להתנגדויות, מעבר לפוליטיקה המקומית, ומעל כל הבירוקרטיה. זה לא רק גאדג'ט. זה ניסיון להמציא מחדש את חוקי המשחק. ובסגנון מאסק קלאסי: קודם מציג חזון ענק, ואז רץ לפתור את הבעיות תוך כדי. כי למה לא.

שתף: WhatsApp Facebook X
שתפו את הכתבה