Meta סוף סוף קיבלה בבית משפט את מה שחלק מההורים והפעילים טענו שנים: שהפגיעה בבני נוער לא הייתה רק “מה שהמשתמשים עושים”, אלא משהו שקשור גם לדרך שבה האפליקציות בנויות. וזה בדיוק החלק המעניין, כי הפעם לא ישבו על הנאומים והפוסטים, אלא על העיצוב עצמו.
בשבוע שעבר הפסידה Meta בתביעה מול מדינת ניו מקסיקו. זו הייתה הפעם הראשונה שמערכת המשפט בארה״ב קבעה שהחברה אחראית משפטית לסיכון בטיחותם של ילדים. והנה טוויסט מהיר: יום אחרי זה, גם בתביעה שנידונה בלוס אנג׳לס הפסידה Meta שוב. חבר מושבעים שם קבע שהחברה תכננה ביודעין את האפליקציות כך שיהיו ממכרות לילדים ולבני נוער, מה שפוגע בבריאות הנפש של התובע, בן 20 שמוכר כ-K.G.M.
המסקנה המשפטית שנולדה משתי ההכרעות הללו היא לא רק “סוף סוף צדק”. היא גם פותחת פתח לעוד המון תביעות דומות. כבר יש אלפי תיקים שממתינים, ובמקביל 40 תובעים כלליים של מדינות הגישו תביעות נגד Meta, בסגנון של ניו מקסיקו. כן, זה נשמע כמו כותרת דרמטית. אבל כשמדובר במשפטים, זה יותר כמו מפולת של טפסים.
לא התוכן היה על השולחן: העיצוב היה
בדרך כלל רשתות חברתיות מקבלות הגנה משפטית על זה שהן לא אחראיות למה שמשתמשים מפרסמים אצלן. הפעם, לעומת זאת, הטענה המרכזית לא הייתה על “מה כתבו”. היא הייתה על מנגנונים מובנים כמו גלילה אינסופית והתראות שנכנסות מסביב לשעון. במילים פשוטות: לא “מה אמרו”, אלא “איך לגרום לאנשים לא להפסיק”.
עו״ד דיגיטלית הסבירה שהוויכוח הזה הזכיר את מה שעבד נגד תעשיית הטבק בעבר. שם התמקדו פחות בתוכן ויותר במנגנון שהופך את ההתמכרות לאפשרית. ובשני התיקים האלה, הטענה הזו כנראה עבדה.
כמה כסף? ניו מקסיקו: עד 375 מיליון דולר
בניו מקסיקו התנהל משפט שנמשך שישה שבועות. חבר המושבעים קבע שמטא הפרה את חוקי “פעולות לא הוגנות” של המדינה, והורה לשלם את המקסימום: 5,000 דולר על כל הפרה, בסך כולל של 375 מיליון דולר.
בלוס אנג׳לס התמונה הייתה קצת יותר “חלוקת אחריות”: נקבע שמטא אחראית ב-70% ויוטיוב ב-30% למצוקה של K.G.M. במקרה הזה הקנס הכולל לשתי החברות הוא 6 מיליון דולר. אגב, סנאפ וטיקטוק סיימו את העניין בהסדר לפני משפט.
מטא לא קונה את הסיפור: “בריאות נפש זה מורכב”
במטא אמרו שהם לא מסכימים עם פסקי הדין ומתכוונים לערער. הם טענו שהפחתה של נושא מורכב כמו בריאות נפש של בני נוער לגורם יחיד עלולה להשאיר בצד בעיות רחבות יותר שעומדות בפני צעירים היום, וגם מתעלמת מכך שיש בני נוער שמוצאים ברשת קהילה, קשר ושייכות.
מה יצא החוצה במסמכים פנימיים?
במהלך ההתדיינויות נחשפו מסמכים פנימיים חדשים שמציירים דפוס של חוסר פעולה מול השפעות שליליות שזוהו אצל קטינים. בנוסף, מופיעה מטרה די עקבית להגדיל את זמן השהייה של בני נוער באפליקציות, גם דרך “finstas” שהם חשבונות אינסטגרם מזויפים שבני נוער מקימים כדי להסתיר מהורים או ממורים.
אחד המסמכים הצביע על מחקר מ-2019 שבו מטא ערכה 24 ראיונות אישיים עם משתמשים שהשימוש שלהם סומן כבעייתי, כלומר בערך 12.5% מהמשתמשים. במסקנות של אותו דו״ח נכתב שהמחקר החיצוני הטוב ביותר מצביע על השפעה שלילית על רווחה.
גם אמירות של מארק צוקרברג ושל ראש אינסטגרם אדם מוסרי הופיעו. צוקרברג אפילו דיבר על זה שאם רוצים שהשידור החי אצל בני נוער יצליח, צריך לדעת “להיות מאוד טובים לא להודיע להורים או למורים”. זה משפט שמסביר הרבה מהאווירה סביב כל הסיפור: לא רק להפעיל אלגוריתם, אלא לנהל התראות כך שהורים פחות יהיו חלק מהמשחק.
ומה מטא עושה היום בפועל?
מטא טוענת שרבים מהמסמכים שפורסמו ישנים, אבל שהחברה כן מקשיבה להורים, מומחים ואכיפת חוק לשיפור הפלטפורמה. הם גם אמרו שהם לא “מכוונים” היום ליעד של זמן שהייה של בני נוער, ומצביעים על חשבונות Teen באינסטגרם שהושקו ב-2024. בין היתר: ברירת מחדל שהחשבון פרטי, ורק אנשים שהמשתמשים עוקבים אחריהם יכולים לתייג או להזכיר אותם. בנוסף יש תזכורות להגבלת זמן לאחר 60 דקות, ורק מי שמתחת ל-16 יכול לשנות את זה באישור הורה.
ולמרות זה: יש מי שלא מתרשם
מישהי שעבדה במטא בעבר, וטוענת גם להפליה והטרדה על רקע מגדרי, אומרת שהחשיפות לא מפתיעות אותה. היא מספרת שבתפקיד שלה הובילה אסטרטגיות שיווק למוצרי VR שמטרגטים בני נוער, ושלטענתה העלתה דאגות לגבי היעדר כלי פיקוח יעילים בעולם הוירטואלי, אבל לא התייחסו ברצינות.
בינתיים, הוויכוח הציבורי גולש גם לחקיקה: יש טוענים שהצעות חוק להגנת ילדים ברשת עלולות בסוף להרחיב צנזורה ופיקוח על מבוגרים במקום להגן על קטינים. ומצד שני, קשה להתעלם מהעובדה שכשהמשפטים מתחילים לקבוע אחריות על העיצוב, זה משנה את כללי המשחק.
אז מה עכשיו?
אם התביעות הנוכחיות יימשכו בקצב הזה, מטא עשויה למצוא את עצמה לא רק עם ערעורים בבית משפט, אלא עם גל של תביעות נוספות, ועוד לחץ אמיתי לשנות מנגנוני התמכרות. ובשפה של כולנו: אולי זה סוף סוף יכריח את הפלטפורמות להפסיק לשחק עם הדופמין של בני נוער כאילו זה פיצ׳ר שיווקי.
