טכנולוגיה

למה סורה נסגרה? 6 חודשים אחרי ההשקה: בדיקת מציאות לבעלי וידאו ב-AI

OpenAI סוגרת את אפליקציית Sora ומודלים קשורים: מה זה אומר על העתיד של יצירת וידאו אוטומטית

1 דקות קריאה 15
בהתאם לסעיף 27 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (שימוש הוגן לצרכי דיווח ותוכן עיתונאי)

OpenAI עושה מהלך שלא כולם ציפו ממנו: רק חצי שנה אחרי שהשיקה את אפליקציית Sora, החברה מכריזה שהיא סוגרת את האפליקציה ואת המודלים ליצירת וידאו שקשורים אליה. כן, זה נשמע כמו “ניסוי שנגמר לפני שהספיק להיות גדול”. אבל בפועל, זה יכול להיות רגע של בדיקת מציאות עבור כל מי שבונה כלים לוידאו מבוסס-AI, וגם עבור מי שמכר לעצמו שהוליווד בדרך להיעלם כי פשוט מקלידים פרומפטים.

בדיוק כמו שקורה בהרבה חברות טכנולוגיה: כשמתקרבים לשלב הבא, פתאום סדרי עדיפויות משתנים. השיחה סביב ההחלטה נשמעת עקבית עם מה ששומעים על OpenAI: להתמקד יותר במוצרים עסקיים, בכלים לפרודוקטיביות, ובפתרונות שמדברים יפה עם חברות. במילים פשוטות: פחות “רשת חברתית של דמיון”, יותר “מערכת שעוזרת לארגון לעבוד”.

זה לא רק אפליקציה: נראה ש-OpenAI מצמצמת את כל הצד של וידאו

מה שחשוב לשים לב אליו הוא שזה לא רק סגירה של האפליקציה עצמה. גם אם Sora הייתה החזית הצרכנית של וידאו גנרטיבי, ההתנהלות מרמזת ש-OpenAI בעצם מקפלת לאחור חלק גדול מההשקעה שלה בתחום. כלומר, אם חשבתם שוידאו עומד להיות הלהיט הבא בכל בית, אז מסתבר שיש עוד שיקולים: עלויות, סיכויי מוצר אמיתיים, ויכולת להפוך טכנולוגיה למשהו שאנשים באמת רוצים להשתמש בו לאורך זמן.

“מגיע להם”: להרוג מוצר זה לא כישלון, זה בגרות

יש מי שממש לוקח את ההחלטה לפרופורציות חיוביות. אחת המשתתפות בשיחה ציינה שבחברות AI לפעמים עושים את הקטע של “move fast and break things”, אבל יש ערך אמיתי ביכולת לבדוק מהר, להבין שהמוצר לא עובד, ולהוריד אותו בלי דרמה מוגזמת. כן, זה כולל גם הפסד כספי. במקרה של Sora, הוזכרה עסקה בהיקף של מיליארד דולר עם דיסני, אבל השאלה הגדולה היא לא רק כמה שילמו, אלא מה היה הערך לטווח ארוך ומה בדיוק הושקע מעבר לעסקה עצמה.

התחושה הכללית: לא כל מה שמסקרן טכנולוגית מחזיק מעמד כעסק. וזה, אם תשאלו אותי, זה שיעור שאולי היה חסר להרבה אנשים בענף.

בדיקת מציאות: לא, זה לא “מחר סרטים מכל פרומפט”

הסגירה של Sora מגיעה בתקופה מעניינת: יש גם דיווחים על עיכוב בפתיחה עולמית של מודל וידאו גנרטיבי בשם Seedance 2.0 של ByteDance. לפי התיאור שעלתה בשיחה, העיכוב קשור לשאלות הנדסיות ומשפטיות, בעיקר סביב היכולת להטמיע הגנות על קניין רוחני. במילים של ישראלים: לא מספיק לגרום לזה לעבוד. צריך לגרום לזה לעבוד חוקית, בלי כאב ראש של “מי הבעלים של מה שנוצר”.

וזה בדיוק רגע בדיקת המציאות לכל מי שמכר את הסיפור המוגזם של הוליווד: “נגמר, מעכשיו עושים סרטים בהקלדה”. בפועל, גם כשיש התקדמות טכנולוגית, יש פער ענק בין הדגמה מרשימה לבין מערכת שעומדת בדרישות של תעשייה אמיתית. טכנית, משפטית, כלכלית. והמרחק הזה, מתברר, גדול יותר ממה שחלק מהאוונגליסטים רצו להודות.

והאם זה קשור לשינוי הנהגה בתוך OpenAI?

עוד נקודה שעלתה: נראה שההחלטות האלה מתקבלות על רקע שינוי תפקידים פנימי בחברה. אחרי שפי-ג’י סימו נכנסה והחלה לנהל את הפעילות היומיומית, יש דינמיקה אחרת סביב מוצרי צרכנים. ככל שעובר הזמן מאז הרגע הזה, קל יותר להסתכל אחורה ולהבין עד כמה זה היה רגע מכונן לחברה.

בקיצור: Sora לא רק נסגרה. היא מסמנת משהו רחב יותר. פחות “חלום צרכני גדול”, יותר “מה שיכול להפוך לעבודה של אנשים וחברות”. ועם כל הכבוד לאקסייטמנט של AI בוידאו, כנראה שעדיין לא הגענו לעידן שבו כל אחד נהיה במאי הוליוודי מהספה. עדיין צריך תכל’ס. ורצוי גם בלי תביעות.

שתף: WhatsApp Facebook X
שתפו את הכתבה