בעולם שבו כולם בונים “ממשק AI” חדש, יש בעיה קטנה: אנשים כבר לא רוצים רק לספר למחשב מה עשית. הם רוצים שהמחשב יבצע. וזה בדיוק הכיוון שאליו סטארטאפ Aina הולך: שליטה באג’נטים של AI באמצעות מכשירים פיזיים, לא רק גאדג’טים שמקליטים אותך.
החברה, שמקורה בבנגלור ובסאן פרנסיסקו, הודיעה על גיוס של 5.5 מיליון דולר. את הסיבוב הובילו Redstart Labs (חברת Info Edge India) ו-360 ONE, עם השתתפות של MIXI Global Investments, Antler ו-Blume Founders Fund. לגיוס הצטרפו גם משקיעים פרטיים מוכרים: קונאל שאה, שנכנס לאחרונה לתפקיד ראש וואטסאפ; מייסדי Razorpay הארשל מתור וששנק קומאר; וטיכון ברנסטם, מייסד Scribd.
מאחורי Aina עומד אפורב שַנְקַר, שהיה בעבר VP לחומרה אצל Ultrahuman, יצרנית טבעות חכמות. לפני Ultrahuman הוא ניהל את LazyCo, סטארטאפ שעשה חומרה שמטרתה ממשק בין המשתמש לעולם הדיגיטלי. שם הוא בנה גם טבעת שאפשרה לשלוט במכשירים אחרים, כמו סמארטפון. Ultrahuman בסוף רכשה את LazyCo, והשנקר עבר לעבוד בתוך החברה. אבל אחרי זמן קצר הוא שוב קפץ החוצה.
“עזבתי את Ultrahuman בשנה שעברה כי הייתי סופר סקרן לגבי תחום ממשקי ה-AI,” הוא מספר. “ראיתי את Rabbit ואת Humane Pin, היו לי גם אכזבות, אבל הייתי בעיקר נרגש מזה שממשקים נהיים עכשיו משהו. ומהנדס שהפך למעצב מוצר, זה הדבר הכי חם שיכולתי לדמיין שאני בונה.” כן, זה המשפט הכי “אני חנון אבל גאה” ששמענו השבוע.
הטכנולוגיה הראשונה: מקלדת מאקרו קטנה שמבינה הקשר
המוצר הראשון של Aina נקרא Dune. מדובר במקלדת “מאקרו” עם שלושה מקשים, שמודעת להקשר. בפועל זה כמו לוח מקשים זעיר שמריץ קיצורים קבועים מראש. היא יכולה להשתיק או להפעיל מיקרופון ומצלמה בזמן פגישה, וגם להפעיל קיצורים או סקריפטים לפי האפליקציה שהמשתמש רואה כרגע.
החברה פיתחה עוד שני מכשירים: Radiance, שלט שולחני לשיחות וידאו עם חוגה לעוצמת קול וכפתורים למיקרופון, מצלמה, מצב הערות מבוסס AI, שינוי קול, והצטרפות לפגישה; ו-Shift, כפתור אחד שמפעיל “סוכן” של AI לביצוע משימה שחוזרת על עצמה. Shift מתחבר לטלפון.
אבל בבדיקות מוקדמות התברר ש-Dune הכי אהוב. ואז הגיע הרגע שבו הנדסה פוגשת שכל ישר: Aina הבינה שהיא יכולה לאחד את מה שכולם רצו בשני המכשירים האחרים לתוך המקלדת הקטנה. לכן החליטו להשיק קודם את Dune, ולהשתמש ב”שטח”: ללמוד אילו משימות אנשים באמת רוצים לאוטומט.
היעד הבא: פחות “הקלטה”, יותר “בוא תעשה לי”
החברה עדיין לא חושפת פרטים על המכשיר החדש שלה, אבל שַנְקַר רומז שהוא לא יהיה גאדג’ט פסיבי של “לכידת הקשר”, כמו טבעת שמקשיבה תמיד או פנקס פגישות שמקליט מה קורה. הרעיון הוא לבנות מכשיר שמסוגל לשלוט ולהפעיל סוכנים של AI.
“יש לך מספיק הקשר כבר היום: בטלפון ובמחשב הנייד. פשוט לא התחלנו להשתמש בזה כמו שצריך,” הוא אומר. “אנחנו בונים מכשיר שממוקד בפעולה: משתמשים בהקשר כדי לעזור לך לשלוט ולהפעיל וורקפלואו.”
למה כולם קופצים על חומרה עכשיו?
ככל שיותר מפתחים ועובדי ידע מאמצים כלי קוד מבוססי AI כמו Claude Code ו-Codex של OpenAI, נולד גל של חומרה שמוגדרת במיוחד כדי להפעיל את האג’נטים. למשל, רק השבוע OpenAI הוציאה מקלדת כפתורים מותאמת עבור Codex, בשיתוף Work Louder.
יש כמובן עוד אפשרויות: יצרני מקלדות שמנסים לכוון את המוצרים לכיוון מאקרואים לאג’נטים, חובבים שמרכיבים בעצמם קונטרולרים, ודיווחים על רמקול חכם עם עוזר AI מובנה. Rabbit R1 גם ממקם את עצמו כעוד “צינור” להפעלת סוכני AI. ובמקביל Qualcomm טוענת שהיא בוחנת יותר מ-40 סוגי מכשירים שיכולים לתקשר עם AI.
בקיצור: אין עדיין מנצח ברור בצורת המכשיר. טבעת, סיכה, משקפיים, מקלדת, רמקול? כולם מנסים. אבל השאלה הגדולה זהה לכולם: איך באמת נראה שליטה באג’נטים של AI ביום-יום?
