יש משהו קצת מצחיק בעידן שבו כולם מתלוננים שהאינטרנט נהיה כבד, מבולגן ומלא אלגוריתמים. ואז מגיעה אפליקציה בשם HyperTexting ומציעה פתרון שנשמע כמעט נאיבי: להפוך את הווב הפתוח לפיד אינסופי שאפשר לגלול בו, ממש כמו ברשתות חברתיות. רק בלי כל הדרמה של טיימליין שמנסה למכור לך את העולם.
הגרסה החדשה זמינה כרגע ל-iOS, והיא מנסה לעשות שני דברים במכה אחת. הראשון: לגלוש באינטרנט בתחושה של פייסבוק או X, כלומר פיד רציף של תוכן. השני: לעדכן את האתר האישי שלך בקלות, כמעט כמו לשלוח הודעת טקסט. כן, זה נשמע כמו “אפליקציה שמבטלת את האינטרנט המייגע”. בואו נפרק.
במקום חיפוש: פיד אחד גדול
העיקרון של HyperTexting הוא פשוט: אתם יכולים לעקוב אחרי אנשים ואתרים שונים. זה יכול להיות אתר של בלוג, אתר חדשות, ניוזלטר, בלוגים, וכל מה שבדרך כלל הייתם מוסיפים אליו “לעקוב” בצורה קצת אחרת. ואז אתם יושבים על האפליקציה ומגללים דרך מאמרים, מסות ותכנים שמכילים גם מולטימדיה. הכל מרגיש כמו פיד מודרני, אבל מקורו הוא הווב, לא “קיר” מרכזי של פלטפורמה אחת.
הטוויסט: RSS בלי יחסי ציבור
מתחת למכסה המנוע HyperTexting נשענת על RSS. למי שפחות חי את עולם הבלוגים: RSS הוא פרוטוקול פתוח שמאפשר לעדכן מנויים על תכנים חדשים. הוא עדיין קיים ובועט חזק, למשל סביב וורדפרס ופידים של פודקאסטים. יש אפילו אפליקציות ותיקות שמבוססות על זה, כמו קוראי חדשות.
אבל כאן מגיע הקטע החכם: האפליקציה משתמשת ב-RSS כדי שהכל יעבוד, רק שבמסרים השיווקיים היא לא “דוחפת” את המונח RSS. במקום זה היא מתמקדת בחוויית משתמש מוכרת: פיד. כי רוב האנשים לא מתאהבים בפורמט. הם מתאהבים בנוחות של גלילה.
למה זה נוצר? כי טוויטר קצת איבד כיוון
מי שעומד מאחורי HyperTexting הוא Caleb Hailey, ותיק טכנולוגי בן 20 שנה בערך, עם געגוע לאינטרנט שבו אנשים פרסמו בעצמם באתר קטן משלהם. בראיון הוא תיאר איך שינוי גדול קרה עם הזמן: רשתות חברתיות הפכו את הפרסום לקל יותר מאשר לבנות אתר. והתוצאה? הרבה פחות בקרה אישית, והרבה יותר תלות בפלטפורמות.
הוא גם סיפר שההשראה הגיעה מתוך תחושה שטוויטר השתנתה עם השנים. פעם זה היה מקום טוב לגלות דברים ולשתף, ועכשיו הטיימליין כבר לא עובד כמו “סדר כרונולוגי לאחור”. בנוסף, הוא טען ש”דירוג הקישורים” בטוויטר השתנה לרעה, מה שהפך את הגילוי לפחות טבעי.
דום סקרול ותרופה מהעולם האמיתי
ואז הגיע תקופת קורונה, ומושג כמו doom scrolling הפך לשם רשמי לתחושה שהרשתות גורמות לך להרגיש רע מהעולם. האלי אמר שבשלב מסוים הוא פשוט מחק אפליקציות חברתיות מהטלפון. אבל הבעיה? הוא עדיין רצה להישאר בעניינים. משם הוא חזר לאפליקציית RSS ותיקה שמאפשרת לעקוב אחרי זרמי מידע בלי להיכנס ללופ של אלגוריתמים.
במקביל הוא התחיל פרויקט נוסף: דרך קלה לפרסם באתר סטטי, במיוחד דרך מחולל אתרים שעובד טוב עם אייפון. ואז הוא הבין שאפשר לארוז את כל הדברים האלה למשהו שמרגיש מוכר להרבה אנשים. במילים שלו: “למה יותר מדי אנשים לא באמת מתעניינים ב-RSS, אם זה כל כך שימושי?”.
איפה אתם נכנסים לתמונה: פרסום דרך האתר שלכם
HyperTexting לא רק צורכת תוכן. היא גם מאפשרת לכם להוסיף את האתר שלכם, למשל בלוג וורדפרס, ניוזלטר ב-Ghost, או אתרים שבנויים עם מחוללי אתרים סטטיים כמו Hugo. המטרה היא פשוטה: אם בא לכם להשתתף בשיחה, לא חייבים להסתתר מאחורי פלטפורמה מרכזית. אתם מפרסמים באתר שלכם.
הפוסט מקושר חזרה למקור, ואז מי שעוקב אחרי אותו אתר יראה את זה בתוך הפיד באפליקציה. בנוסף יש מסך Explore שמפנה לתוכן טרנדי ברחבי הרשת, משהו בסגנון של “מה אנשים מדברים עליו”.
תוספת קטנה שמקלה על החיים
יש גם הרחבת Safari אופציונלית שמאפשרת להוסיף מהר אתרים חדשים למעקב בתוך HyperTexting תוך כדי גלישה.
האפליקציה חינמית כרגע, אבל בעתיד ייתכן שייכנסו מנויים בתשלום לתכונות נוספות, או אפילו פוסט ממומן אחד ביום כדי לממן את העסק. כי גם אידיאולוגיה צריכה קפה.
