גדלתי עם טנדר של שברולט בבית, כזה שמזיז את ההורים קדימה ואותי למושב הנוסע. אבל אני? אני יותר טיפוס של האצ'בק ומעדיף מיטה קטנה שמתרכזת בכמות כביסה, לא בכמות עצים. ועדיין, אחרי יום שלם עם שברולט Silverado EV, גיליתי משהו: אולי אני לא רק “לא טנדריסט”, אולי אני פשוט לא ידעתי מה זה טנדר חשמלי שעובד באמת.
הדבר הראשון שתופס אותך הוא שהרכב נוסע, טוב… כמעט כמו מכונית. ואז אתה נזכר שהוא טנדר: המושב האחורי מרווח מספיק כדי שאוכל לסדר את הרגליים הארוכות שלי בלי להרגיש שאני עושה אקרובטיקה. יש frunk ענק, תא קדמי שמרגיש כמו מחסן קטן. תא הנוסעים שקט, והאוטו אפילו יכול להזין חשמל לבית במקרה של הפסקת חשמל ממושכת. ובנוסף, הוא עושה את כל הדברים שמצפים מטנדר: כוח, יכולת גרירה, ונסיעה בכביש מהיר בלי שתיגע בהגה. אה כן, ובטעינה אחת הוא עושה מעל 400 מייל.
אז למה זה לא עף מהאולמות? המספרים לא מתחבאים: GM מכרה בערך 14,000 יחידות בארה"ב ובקנדה בשנה האחרונה. לעומת זאת, דגם הבנזין נמכר בערך פי עשרה, וגם זה בחתך זמן קטן יותר. אחרי הנסיעה יצאתי עם תחושה מוזרה: הרכב הזה מרגיש כמו “הגרסה הנכונה”, אבל השוק מתנהג כאילו הוא לא קיבל את העדכון.
האם הבעיה היא העיצוב? אולי
במבט מהיר, Silverado EV מזכיר את ה-Chevy Avalanche הישן. וזה יכול להיות יתרון או חיסרון, תלוי כמה אתה אוהב את הוייב של “רכב מסיבי אבל עם סטייל”. יש לו ארבע דלתות, מיטה קצרה שאפשר להרחיב לתוך תא הנוסעים, ובין תא הנהג למיטה יש חלק “סנפירי” שמטרתו לעזור בזרימת אוויר ולהפחית גרר. אני חשבתי שהוא נראה בסדר, אבל אני גם מודה: אני לא בדיוק שופט עיצוב של טנדרים.
הכניסה דורשת מדרגה גדולה, אבל ברגע שאתה בפנים זה מרווח ונוח. לוח המחוונים נשלט על ידי מסכים חדים וברורים, שממלאים את החלק התחתון של שדה הראייה. המושבים נוחים, וכמו בהרבה רכבי חשמל, אם נוגעים בגז עם רגל ימין, האוטו מזנק קדימה בצורה חדה.
גודל ענק, אבל תמרון מפתיע
הוא כמעט 20 רגל אורך, אז לא קוראים לזה קטן. מצד שני, יש היגוי אחורי, מה שעוזר לו לנווט בחניה כמו האצ'בק זריז. רק אל תבנה על זה כשצריך להידחס לתא חניה צר. שם המספרים מתחילים לדבר חזק.
מערכת מולטימדיה: זריזה וברורה
מערכת המידע מבוססת חיפוש של גוגל, והיא מרגישה מלוטשת: מסכים חדים, תגובה מהירה, ופקודות קוליות שעובדות טוב. יש גם כפתורים פיזיים לשליטה בעוצמת קול ובטמפרטורה, ועוד כפתורי HVAC מתחת לפתחי האוורור. זה לא רק “עוד מסך”, זה ממש זוכר איך עושים שליטה אנושית בלי להיכנס למצב טלפון.
הניווט עושה עבודה יפה: כשאני אמרתי יעד, הוא הציע כמה מסלולים. אבל הטריק החכם היה בתצוגה: מתחת לזמן ההגעה הוא הראה גם כמה זמן אפשר להישאר בתוך Super Cruise, המערכת לנהיגה ללא ידיים של GM. אם אתה לא ממש במצב רוח לנהיגה, אתה פשוט בוחר את המסלול שממקסם את הזמן הזה.
Super Cruise: כמעט מרגיע, אבל לא חסין
בגדול, Super Cruise הוא מערכת ברמה גבוהה לנהיגה ברמה 2 עם סיוע מתקדם. נסעתי עם הבולט עם Super Cruise בעבר ויצאתי מרשים, וכאן זה המשיך באותו כיוון. נסעתי באזור דטרויט בשעות עומס, ובטנדר בגודל הזה, היכולת להוריד לחץ מהידיים והראש באמת מורגשת.
אבל היו גם רגעים קטנים שמזכירים: זה עדיין לא קסם. שמירה על הנתיב יכולה לדרוש תשומת לב, ומכוניות שנכנסות מהימין במהירות גבוהה עלולות להפתיע את המערכת. היה אפילו רגע מלחיץ אחד שבו הטנדר כמעט פגע בעגלה עם צבע מלוכלך. אולי האורות האחוריים המנוקדים בלכלוך בלבלו את החיישנים? כי תאורטית, הרדאר אמור היה לקלוט. בכל מקרה, בסך הכול הנסיעה הייתה חלקה, וכנראה שיש כאן עבודה טובה של מהנדסי הנוחות והשלדה, וגם של סוללה ענקית של 205 קוט"ש שיושבת באמצע הרכב כמו משקל נגד מסודר.
יעילות מצוינת, אבל זה לא מספיק לשוק
ביצועים? רשמתי בערך 2.1 מייל לקוט"ש. זה בערך 10% עד 20% פחות ממה שאני מקבל באודי e-tron, רכב קטן יותר עם פחות שטח חזית שמפריע לרוח. אז מבחינת יעילות, הוא לא נופל.
אז מה כן? יש שטענו שמחיר גבוה הוא הבעיה, ואני פחות קונה את זה. קונים של טנדרים בגודל מלא משלמים בממוצע 66 אלף דולר, כלומר זה רק כ-5,000 דולר מתחת למחירון של Silverado EV LT Extended Range, שמציע 410 מייל לטעינה מלאה. הדגם LT Max Range נותן עוד 68 מייל אבל עולה 20 אלף דולר יותר. כלומר, זה לא “יקר בטירוף”, אלא “יקר בשיעור שוק”.
גם מגבלת הגרירה נשמעת כמו טיעון: הטווח בגרירה קצר בכ-60%. אבל רוב בעלי הטנדרים מושכים משהו לכל היותר פעם בשנה. אז למה זה עדיין מציק? כנראה שחששות כלליים סביב טווח, עמדות טעינה, ואולי עוד כמה דברים שלא בדקנו כאן, פשוט תקועים בראש של הציבור. וזה בדיוק הבלם של רכבי חשמל בכלל, ובטח של טנדרים חשמליים.
מה יכול לשנות את המשחק?
האמת? ה-Silverado EV מרגיש כמו טיוטה ראשונה טובה מאוד. אם GM תצליח להוציא קצת משקל מהמערכת, זה ישפר גם מטען וגם יכולת גרירה, ובמקביל אולי יאפשר סוללה מעט קטנה יותר שתוריד עלויות. ובחברה כבר רומזים על מהלך: החלפת כימיית הסוללה לליתיום-מנגן עשיר (LMR), שתחתוך בערך 6,000 דולר במחיר בלי לוותר על הטווח בהמשך העשור.
אם החיסכון הזה באמת יגיע לצרכן, אולי נראה שוויון מחירים מול הגרסה עם מנוע בעירה. ואז, כן, יכול להיות שגם אני אשקול ברצינות. הבעיה היחידה? הוא גדול מדי בשביל חניה של פעם, כזו של שנות ה-50. אני צריך בית גדול יותר. ומה יותר אמריקאי מזה מאשר להבין שהרכב הטוב ביותר לא נכנס לחיים שלך?
