סאם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, זרק רעיון שנשמע כמו פרק חדש בסדרת טכנולוגיה מהעתיד: לתת 5% מהמניות של החברה לקרן עושר ריבונית בארצות הברית. כן, זו אותה קונספטואציה של "קרן השקעות של המדינה" שמחליטה לאן הולך הכסף הציבורי. ובשביל לא לעשות את זה רק ל-OpenAI, הרעיון כולל שגם חברות AI אחרות יתרמו נתח דומה.
הדיבור הזה כבר עלה לכותרות, אבל מה שמעניין באמת הוא לא רק כמה אחוזים. המטרה שמדברים עליה היא ליצור יחסים טובים יותר עם הממשל, וגם למנוע תגובת נגד פוליטית. כי בואו נודה: כשיש לך חברות בינה מלאכותית חזקות מספיק כדי להשפיע על כלכלה, עבודה ופוליטיקה, תמיד יהיה מישהו שירגיש שהכול קורה בלי שליטה ציבורית.
איך זה קשור לשיחות עם הממשל?
במהלך חודש יוני דווח על דיונים דומים, ובהמשך גם נשיא ארצות הברית אישר שניהל שיחות על רעיונות לפיהם חלקים מהחברות יכולים להינתן לציבור האמריקאי. ההמשגה הייתה כזו שהציבור הוא לא רק צופה מהצד, אלא למעשה שותף במה שהחברות מייצרות. כלומר: פחות "תנו לנו טכנולוגיה" ויותר "הטכנולוגיה גם חוזרת אלינו בצורה כלשהי".
בשלב הזה עדיין לא נקבעה מסגרת סופית. לפי מה שעולה מהשיח, ההצעה נמצאת בטיוטות, ובכל מקרה פעולה רשמית תדרוש אישור של הקונגרס. וזה החלק שיכול להפוך הכול ממסלול מהיר לעוד בירוקרטיה אמריקאית קלאסית, כזו שלוקחת זמן כמו עדכון תוכנה שלא ביקשת.
OpenAI לא רק מדברת על השקעות: היא גם מציעה מודל
אלטמן כבר העלה בעבר רעיון של קרן AI ציבורית, ו-OpenAI הלכה והעמיקה כיצד היא רוצה שהמבנה הזה ייראה. באפריל פורסם מסמך מדיניות בשם "Industrial Policy for the Intelligence Age". שם נטען שאותה קרן עושר ציבורית תוכל להשקיע ישירות במעבדות בינה מלאכותית ובחברות שמשתמשות בטכנולוגיה.
החזון די ברור: התשואות מהקרן יוכלו להתחלק ישירות לאזרחים. הרעיון הוא שהיתרונות של צמיחה מונעת AI יגיעו ליותר אנשים, גם למי שלא מתחיל עם הון גדול או גישה קלה למימון. במילים פשוטות: לא רק שמשקיעים עשירים מרוויחים, אלא שהציבור מרגיש את זה בכיס.
הגרסה האגרסיבית יותר: סנדרס רוצה מס של 50%
אם זה נשמע דרמטי, חכו: ביוני סנאטור ברני סנדרס הציע גרסה הרבה יותר תקיפה. לפי ההצעה, היה מוטל מס חד פעמי של 50% על מניות של חברות AI, והחלק שנגבה היה מופקד לקרן עושר ציבורית. החוק שמדובר בו נקרא American AI Sovereign Wealth Fund Act, והוא מיועד לכל חברות AI שנחשבות למערכותיות, כולל כאלה שעוסקות במרכזי נתונים, תשתיות או רובוטיקה.
עוד נקודה שמייצרת עניין: לפי הרעיון, חברות כמו גוגל או SpaceX שמכניסות AI רק כחלק מהפעילות שלהן, יוכלו לבצע הפרדה ולהוציא את החלק הלא- AI כדי להימנע ממס. כלומר: לא רק "תתרמו" או "תשתפו", אלא גם איך מבנים את העסק כדי לעבור את הגדר.
אז מה קורה עכשיו?
בינתיים זה עדיין לא בשלב של חקיקה מתקדמת. השיחות מקדימות, ובלי אישור קונגרס כל דבר כזה עלול להיתקע. אבל גם אם זה לא מתרומם מחר בבוקר, עצם העובדה ש-OpenAI דוחפת לכיוון של קרן ציבורית, יחד עם דיונים פוליטיים סביב בעלות וציבוריות, מראה לאן הרוח נושבת.
כי בגדול, השאלה כאן היא לא רק "מי יקבל 5%". השאלה האמיתית היא מי נחשב בעל הבית של העתיד: החברות שמייצרות את ה-AI, או הציבור שצפוי לשלם את המחיר וגם ליהנות מהרווחים. ובמדינה כמו ארצות הברית, זה תמיד מגיע עם ויכוח, אבל גם עם טוויסט של חוקים, מניות וקרנות.
