יש משהו כמעט בלתי נשלט ברשת שלנו: תראו סלע מרחוק, ואם הוא רק מספיק “מתחפש” לצורה מוכרת, כולם כבר מוכנים לסיפור. הפעם זה מאדים, והסיפור מתחיל בתמונה שצילם הרובר אופורטוניטי בשנת 2014.
בתמונה רואים סלע צר ומוארך, ובקצה שלו וגם סביבו הצללים יצרו תחושה של “אקדח”. לא אקדח אמיתי, לא משהו עם מנגנון או פרטים ברורים, פשוט דמיון שמספיק לחלק מהאנשים כדי להכריז: הנה הוכחה. ומי שדחף את הכיוון הזה הוא סקוט סי. וורינג, שמנהל אתר שמתרכז בין היתר בתצפיות ובטענות סביב עבמים.
וורינג טען שמדובר ב“אקדח חייזרי” שנמצא על מאדים, וגם העלה גרסה מתגלגלת יותר: שלפני כן NASA מחקה תמונות נוספות מאותו אזור. וזה בדיוק המקום שבו רוב האנשים קופצים קדימה עם המסקנה. אבל רגע, בואו נבדוק מה בעצם יש לנו מול העיניים.
השאלה הראשונה: איפה הראיות חוץ מהדמיון?
כי אם מדובר בחפץ מלאכותי, הייתם מצפים לראות יותר מרמז לצורת נשק. הייתם מצפים למאפיינים עקביים, זוויות נוספות שמאשרות אותו דבר, או לפחות מסגרת מידע שממש “מסבירה” למה זה לא סלע רגיל. בפועל, לא הוצגה שום הוכחה ממשית שתומכת בטענה הזאת. מה שכן הוצג הוא אותו רגע ויזואלי שמדליק את המוח.

השאלה השנייה: למה דווקא עכשיו זה חוזר לוויראליות?
הצילום עצמו לא חדש. מדובר בתיעוד מתקופת פעילות הרובר, ולא בסצנה טרייה מאיזה שידור חי. אופורטוניטי נחת על מאדים בשנת 2004 למשימה שתוכננה להימשך 90 ימים, אבל בפועל הוא המשיך לעבוד כמעט 15 שנה. הקשר איתו אבד ב-2018 בגלל סופת אבק עצומה שחסמה אור שמש, ובשנת 2019 הוכרז רשמית על סיום המשימה.
אז למה התמונה שוב מתפרצת? כי כשהרשת מחפשת דרמה, היא מוצאת אותה גם במקום שלא באמת מחכה לה. וזה בדיוק לב העניין.
ההסבר המדעי הפשוט: פארידוליה
מדענים מסבירים את התופעה עם מילה אחת שמסדרת את הכל: פארידוליה. זה מצב שבו המוח שלנו מזהה דברים מוכרים בתוך צורות אקראיות. עננים מקבלים פנים, כתמים הופכים לבעלי חיים, וסלעים עם צללים יכולים להיראות כמו כלי, גם כשאין שם שום כלי.

במילים אחרות: המאדים לא שלח אקדח. אנחנו שלחנו את הטריגר. ומכאן נולד הוויכוח: לא “מה NASA מצאה”, אלא “מה אנחנו מוכנים לראות”.
הטוויסט הקטן שאנשים מפספסים
אפילו אם בתמונה יש משהו שמזכיר נשק, זה לא אומר שיש חייזרים, וגם לא אומר שהסוכנות מחקה ראיות. כרגע, אין אינדיקציה לכך שבמאדים קיים אקדח כזה ש-NASA מצאה. מה שיש זה צילום אמיתי, ופרשנות שנולדה על כדור הארץ.
וכשזה המצב, השאלה הכי מסקרנת היא לא “האם זה חייזרי”. אלא: כמה מהר אנחנו עוברים מדמיון לאמת רק כי זה נראה מספיק משכנע במסך קטן?