דמיינו מצב שבו אתם משלמים בהודו, אבל במקום “לנווט” בתוך אפליקציה אתם בעצם מדברים עם המערכת. נשמע כמו סקין עתידי? המנכ"ל של הגוף שמנהל את תשתית ה-תשלומים של הודו, Dilip Asbe, חושב שזה הכיוון. ובגדול: הוא מאמין שהשלב הבא של צמיחת התשלומים הדיגיטליים יהיה עמוס בבינה מלאכותית.
כדי להבין למה הוא מתלהב: חלקה של הודו בתשלומים דיגיטליים גדל בקצב מטורף. ה-Unified Payment Interface (UPI) כבר הגיע ליותר מ-750 מיליון עסקאות ביום. היעד הבא: מעל מיליארד עסקאות ביום. אסבה אומר שהדרך לשם לא עוברת רק דרך עוד כפתורים או עוד שיווק, אלא דרך AI שתעזור בשלושה דברים מרכזיים: גידול משתמשים, מניעת הונאות, ו-חלוקת אשראי.
AI לגדילה, הונאות, ואפילו אשראי
במהלך שיחה במפגש טכנולוגי במומבאי, אסבה הדגיש ש-AI אמור להשתלב בכל האספקטים של הגל הבא של UPI. זה כולל להגיע לקהלים חדשים, להגן על המשתמשים הקיימים, לזהות הונאות, ולעלות על “מוליכים” שמנצלים אנשים. כן, גם את הטריקים האנושיים שמאחורי ההונאה צריך לפרק, לא רק את הטעות הטכנית.
מעבר לזה הוא מדבר על שימוש ב-AI כדי לתת אשראי למשתמשים ולסוחרים שיש להם “טביעת אצבע” דיגיטלית. כלומר: לא רק מי שמחזיק היסטוריה בנקאית מסודרת, אלא גם מי שמייצר מידע שימושי דרך ההתנהלות הדיגיטלית שלו.
קול במקום מסכים: מתי זה באמת יעבוד?
עוד רעיון שמבעבע אצל אסבה: ממשק קול. בהודו אנשים כבר מדברים עם מערכות, אבל הוא מודה שזה עדיין מוקדם. למה? כי מודלי קול צריכים להיות מדויקים יותר לפני שהם הופכים לחלק אמיתי מתהליך תשלום.
אגב, הגוף שלו השיק כבר ב-2023 מערכת אינטראקטיבית מבוססת עוזר קולי. אבל, לפי אסבה, האימוץ עדיין לא המריא. עם תרחיש שימוש נכון, הוא מאמין שקול יכול להפוך למרכיב קריטי באקוסיסטם התשלומים.
בינה מלאכותית בפיננסים ורגולציה שלא מתעלמת מהמציאות
בארה"ב כולם רצים להדביק AI לפיננסים: סוכנים שמבצעים פעולות במסחר בשם המשתמש, מודלים שמסוגלים לשלב נתוני חשבון אישיים ולהציע ייעוץ. גם בהודו ראו דמוים של יכולות “סוכניות” סביב מסחר ותשלומים.
אבל אסבה שם דגש על הדבר שהכי חשוב כשמשלמים כסף אמיתי: רגולציה חזקה ומסגרת עבודה מסודרת. לטענתו, צריך להבטיח הגנות למשתמשים, לצמצם סיכונים, ואם משהו משתבש, המערכת צריכה לדעת להסתכל על ההוראות וההסכמה שהמשתמש נתן לסוכן.
מודלים קטנים: לא כל AI חייב להיות ענק
הקטע החנוני-מבריק: אסבה חושב שלמערכת הפיננסית של הודו יש הזדמנות לבנות מודלים קטנים לשפה. הרעיון הוא שמודלים יוכלו להבדיל את עצמם לפי מערכי הנתונים שהם מקבלים, ובכך להיות חדים, ממוקדים, וכמה שיותר דטרמיניסטיים. כן, זה נשמע כמו מילה מפחידה למי שלא אוהב מתמטיקה, אבל בפועל הכוונה היא: פחות “קסמים”, יותר התנהגות עקבית.
כבר יש דוגמה: ב-השנה שעברה הושק מודל בשם FIMI לטיפול במחלוקות של משתמשים. אסבה ציין שהוא כבר משרת יותר ממיליון משתמשים לביטול הרשאות ופתרון בעיות, והוא גם במגמת האצה.
תחרות ב-UPI: למה זה עדיין מרוכז?
UPI נולד עם כוונה לתחרות בריאה בין אפליקציות. בפועל, המדדים מצביעים על ריכוזיות: ל-PhonePe ול-Google Pay יש יחד מעל 80% מהשוק. הרגולטור מתכנן להגביל אפליקציה בנתח שוק של 30%, והיעד אמור להיכנס לתוקף ב-31 בדצמבר 2026, אלא אם ידחו שוב.
אסבה מסביר שהמעבר בין אפליקציות ב-UPI יחסית קל: עלויות החלפה נמוכות, וחלק מהפיצ'רים המרכזיים משותפים. מצד שני, הוא אומר שחברות כמו PhonePe ו-Google השקיעו מיליונים כדי לייצר יתרון.
והוא נותן את המפתח: כשיהיה מודל מסחרי שעובד באמת בתוך האקוסיסטם, שחקנים חדשים יתחילו להזרים כסף חזק יותר. בינתיים, הגוף שלו ניסה להגביר תחרות כשפיצל את אפליקציית BHIM UPI ב-2024. נפח העסקאות עלה, אבל נתח השוק עדיין סביב 1%.
לסיכום: הודו רוצה לשמור על UPI תחרותי, אבל גם בטוח וריבוני, כאלטרנטיבה מאובטחת לאפליקציות אחרות. ובמקביל, נראה ש-AI הוא לא “עוד טרנד”. הוא מתואר כאן ככוח שיכול לגעת בכל שכבה של המערכת: מהאופן שבו משתמשים מצטרפים, דרך זיהוי הונאות, ועד החלטות אשראי. בקיצור: פחות “לוחצים”, יותר “מדברים עם כסף”. וזה… די מרגש.
