OpenAI עושה עוד מהלך “בואו נשים על זה כסף אמיתי”: היא מגייסת את פראבחג’יט סינג, מי שהיה נשיא Uber להודו ודרום אסיה, כדי להוביל את הודו כיעד מרכזי מחוץ לארה”ב. כן, זה נשמע כמו עוד גיוס שגרתי. בפועל זה נראה כמו ניסיון לתפוס שליטה בשוק שהולך ומתחמם במהירות.
סינג, שהודיע על התפטרותו מ-Uber ביום שישי, יצטרף ל-OpenAI בספטמבר וידווח לקירן מאני, מנהלת החברה לאזור אסיה פסיפיק. התפקיד שלו הוא להרים את הביצועים של OpenAI בהודו בכל החזיתות: צמיחה בקרב משתמשים פרטיים, אימוץ בארגונים, בניית שותפויות, עבודה מול רגולטורים ותפעול יומיומי. במילים פשוטות: הוא יהיה האדם שאמור להפוך את הודו ממקום “שיש בו עניין” למקום “שיש בו שליטה”.
למה הודו? כי כולם שם כבר מדברים AI
OpenAI מצביעה על אימוץ מהיר של ChatGPT בהודו כסימן שהשוק הזה חשוב במיוחד. וזה הגיוני: להודו יש בסיס מפתחים ענק, יותר ממיליארד משתמשי אינטרנט, וביקוש עולה ליכולות של בינה גנרטיבית. כשכל זה מתכנס, מקבלים מתכון קלאסי לשוק שבו חברות AI לא יכולות להרשות לעצמן להיות “רק נוכחות”. הן צריכות להיות שחקן משמעותי.
החברה כבר התחילה לבנות תשתית מקומית. המשרד הראשון בהודו נפתח בניו דלהי באוגוסט האחרון. בהמשך, מוקדם יותר השנה, הודיעו שיפתחו משרדים נוספים במומבאי ובבנגאלור. כלומר, זה לא “נחמד שיהיה”, זה “אנחנו באים לעבוד”.
מי עוד הצטרף, ואיך זה משתלב?
זה לא הגיוס הראשון בהקשר של הודו. ב-2024 OpenAI הביאה את פראג’יה מיסרה, שהגיעה מתפקידי הנהלה ב-Truecaller וב-Meta, כדי להוביל מדיניות ציבורית ושיתופי פעולה. בשנה שעברה היא קיבלה תפקיד רחב יותר: אסטרטגיה ועניינים גלובליים. בנוסף, קודם לכן החברה הסתייעה ברישי ג’איטלי, שהיה ראש Twitter בהודו, בתור יועץ בכיר כדי להעמיק את הקשרים עם ממשל הודי סביב מדיניות AI.
ובמקביל לגיוסים, OpenAI גם צברה שיתופי פעולה. בחודשים האחרונים היא חתמה על שיתופי פעולה בתחומים כמו השכלה גבוהה, תשלומים ארגוניים, מסחר שמונע על ידי AI, וגם סטרימינג מבוסס רשת. מעבר לזה, היא נכנסת גם למשחק של תשתיות: החברה הפכה לחלק מהתרחבות מרכזי הנתונים בהודו, כי בלי תשתיות מחשוב מתקדמות, AI זה פשוט רעיון יפה.
מעל זה: OpenAI לא לבד במגרש
הודו היא אחת מזירות הקרב המרכזיות של חברות AI אמריקאיות. יריבה בולטת היא Anthropic, שכבר פתחה משרד בבנגאלור בסוף 2025, ומינתה בתחילת השנה את אירינה ג’וז, שהייתה מנכ”לית אזורית של Microsoft בהודו, להוביל את הפעילות המקומית.
כדי לתמוך בכל זה, OpenAI גם מגבירה גיוסים בהודו. בין התפקידים שפתוחים: מהנדסי פריסת AI, מהנדסי developer experience, מנהל/ת שיווק מפתחים, דירקטור שותפים, ומהנדסי פתרונות. זה שילוב שמריח כמו חברה שבונה “מכונת ביצוע” ולא רק צוות ניסויים.
הנקודה הישראלית, והטוויסט
אם הייתי צריך לנסח את זה בעברית של סטארטאפים: הודו היא לא עוד מדינה בתיק. היא “השוק הבא” למי שמנסה להפוך את AI למוצר יומיומי. ו-OpenAI, במקום לשחק אותה צנועה, בוחרת מנהל שכבר מכיר את המשחק העסקי בקנה מידה ענק. כי בסוף, AI זה מגניב. אבל צמיחה אמיתית בהיקף של מיליארדים דורשת גם אנשים שיודעים לגרום לדברים לזוז.
