אם חשבתם שהרשת כבר רגילה להכל, אז כנראה שלא ראיתם את הסרטון האחרון שגרם לאברי גלעד לשפשף עיניים: פרסומת לכאורה להארכת איבר המין, עם שילוב מפתיע במיוחד של אברי גלעד עצמו לצד פרופסור אהרון צ’חנובר, חתן פרס נובל לכימיה ופרס ישראל.
הקטע הוא שהשניים לא היו מעורבים בפרסומת הזו בכלל. לא צולמו, לא אישרו, ולא נתנו את ברכת הדרך. ובכל זאת, הסרטון מסתובב ברשת כבר זמן מה, כאילו מדובר בקמפיין אמיתי שמנסה לדחוף מוצר לא שגרתי במיוחד.
איך זה בכלל עובד ומה הפלאש שמפיל אנשים?
במהלך תוכניתו אברי ושרקי בערוץ 12, גלעד סיפר על שיחת טלפון שקיבל מחבר מבוהל. אותו חבר לא הבין איך אברי “נכנס להרפתקה” כזו, ואפילו שאל שאלה הרבה יותר גדולה: איך ייתכן שדווקא אהרון צ’חנובר, עם כל הכבוד והיוקרה שלו, מופיע בפרסומת מהסוג הזה.
גלעד הודה שבתחילה גם הוא לא הבין במה מדובר. אבל מהר מאוד הוא הבין שהפרסומת מתיימרת להבטיח שיפור מהיר, עם טענה שמדובר בהארכה של כחמישה עד שישה סנטימטרים בתוך ימים ספורים. זה בדיוק מה שהופך את זה למסוכן: אנשים רואים “פרזנטור” מוכר, רואים דמות מכובדת, ומקבלים תחושת ביטחון מזויפת.
הטכנולוגיה מאחורי הקסם: דיפ פייק ברמה בינונית
לפי מה שגלעד תיאר, מאחורי הסרטון עומדת טכנולוגיה של דיפ פייק. הוא לא טען שמדובר ביצירת מופת של אפקטים שממש קשה לזהות, להפך: לדבריו, האיכות בינונית ומטה, אבל זה לא משנה מספיק. כי אם מספיק אנשים מאמינים, הטריק עובד.
בסרטון רואים כביכול את גלעד מספר על ניסיון אישי עם “המוצר”, כולל תיאור של שינויים כמעט יומיומיים וסיבוכים בריאותיים כביכול. כלומר, לא רק שמוכרים מוצר, אלא גם בונים סיפור דרמטי שמטרתו לגרום לצופה לחשוב שזה “אמיתי” ולרוץ לבדוק.
החלק המטריד: אי אפשר למצוא את מי שעומד מאחורי זה
גלעד גם נגע בנקודה שמטרידה כמעט כל מי שנתקל בפייקים: מי שמפעיל את זה נמצא מעבר לים, לרוב בעילום שם, וקשה מאוד לאתר אותו. הוא ציין שהדרך להתמודד עם נזק כזה דורשת תחקיר של ממש ואולי גם דחיפות מיוחדת, אבל לא כולם יכולים או רוצים להיכנס לזה.
המסר של גלעד לצופים: אל תאמינו רק כי ראיתם
בסיום הוא עשה רגע של הומור ואז הפך את זה לעוקץ אמיתי. “אולי המוצר עובד”, הוא אמר בציניות, “אבל בתור פרזנטור אפילו לא קיבלתי דוגמית”. ואז הוסיף ברצינות: פייק נמצא בכל מקום, והכלל הכי פשוט הוא לבדוק: אם ראיתם סרטון של אדם מפורסם שמפרסם משהו שלא סביר שהוא יפרסם, אל תשתכנעו אוטומטית.
הוא סיכם בתחושת אובדן רחבה יותר: לא רק אמון בסרטונים נשבר כאן, אלא גם התמימות הבסיסית של פעם. פעם ראית משהו והנחת שמדובר במציאות. היום, “לראות” כבר לא אומר כלום. ובמילים שלו: אי אפשר להיות בטוחים בשום דבר, כולל בעצמנו.
