חיפושים בגוגל כבר מרגישים כמו מסיבת סיכום אוטומטית: בינה מלאכותית מסכמת, תוכן מסחרי דוחף, ופתאום אתה שוכח איך זה היה לגלות דף מוזר באמצע הדרך, כזה שמישהו בנה כי הוא אהב. אז בזמן שכולם עסוקים ב"גדול", צצו כל מיני רעיונות שמנסים להחזיר את הרשת למקום האנושי שלה. אחד מהם נקרא Wander, והוא לוקח השראה מ-StumbleUpon, רק בגרסה עצמאית, קהילתית ודווקא ממש קטנה.
Wander Console הוא כלי קוד פתוח שמריצים אצלך, באתר שלך. הרעיון: מבקר באתר לא רק קורא תוכן, אלא יכול להיכנס לחוויית גילוי שמציעה אתרים ודפי אינטרנט אחרים. ההמלצות מגיעות מקהילה של בעלי אתרים עצמאיים, אנשים שמחזיקים אתרים קטנים, פרויקטים צדדיים, משחקים בדפדפן ומיני אפליקציות שהרבה מערכות חיפוש פשוט לא רואות.
היוצר, סוזאם פאל מלונדון, אומר שהוא נמשך לרעיון של "אינטרנט קטן" אחרי שראה כלי חיפוש בסגנון Kagi שמגביל תוצאות לסוגי תוכן מסוימים כמו בלוגים, וובקומיקס וערוצי יוטיוב. אבל זה עדיין לא מגיע למקומות מהסוג שפאל עצמו מחזיק: אתרים שמתחזקים אינדי-דב, פרויקטים נישתיים, משחקונים, מיני אפליקציות ועמודי ניסוי כאלה שאומרים: "הבנאדם פשוט רצה לבנות".
וכאן Wander נכנס לתמונה: הוא לא מחזיר את השליטה למנוע חיפוש. הוא מחזיר אותה למשתמשים, דרך קישורים והמלצות שמישהו בחר, ברוח של "תלחץ ותראה מה קורה". פאל מתאר את זה כקטע יפה של האינטרנט: הצד המוזר, המשונה, כזה שמציג אישיות. כי לא כל אתר נבנה כדי למכור. לפעמים הוא נבנה כדי להרגיש.
מה יש בפנים ואיך מתקינים?
ההתקנה מפתיעה בפשטות שלה: מעלים לאתר שלך שני קבצים. הראשון הוא index.html שמפנה ל-Wander Console. השני הוא wander.js, קובץ JavaScript רגיל, שאיתו אתה מחבר אל קונסולות Wander אחרות שאתה בוחר להמליץ עליהן.
אין קוד בצד שרת ואין מסד נתונים. זה אומר ש-Wander Console יכול אפילו להיות מאוחסן אצלך על GitHub Pages או Codeberg Pages. כלומר: פחות תשתיות, יותר יצירתיות. ואז מוסיפים באתר שלך לינק בשם "Wander", שמכניס את המבקרים לחוויית הגילוי.
איך נראית החוויה?
בתוך הקונסולה יש כפתור "Wander" בראש הדף. לוחצים עליו ומקבלים אתר אקראי מתוך ההמלצות. יש גם כפתור "Console" שמציג פרטים על ההתקנה של אותו אדם, כולל רשימת קונסולות נוספות שהם ממליצים עליהן.
ב-Wander קוראים לקונסולות המומלצות האלה "Neighbors": שכנים. זה ממש נשמע כמו שכונה דיגיטלית, רק בלי ועד בית.
דוגמאות שמשאירות טעם של עוד
חלק מהקונסולות ממש יצירתיות. יש מישהו בשם Josh שהקונסולה שלו ממליצה על אתרים של אנשים שגם קוראים להם Josh. אחר שינה את הקונסולה כך שהסמן בעכבר הופך ליצור קטן. יש גם קונסולה שמוליכה אותך דרך עמודים שונים ב-Neocities, פלטפורמה שמחזירה את רוח היצירתיות של האינטרנט, בסגנון מה שהיה פעם ב-Geocities. והרבה פשוט משנים ערכות צבע כדי שיתאימו לאופי האתר שלהם, או שיחזירו וייב נוסטלגי.
פאל מספר שקל להתאים את הקונסולה עם CSS או JavaScript בלי לגעת במבנה המקורי של Wander Console. ואם לא בא לך להסתבך, אפשר לתת ל-AI לעזור בחלק הזה. ואז כשיש עדכון חדש לפרויקט, פשוט מחליפים את החלק הרלוונטי בקובץ, העתק-הדבק ויאללה.
למה זה תופס?
הפרויקט הוצג לראשונה בקהילת Hacker News באביב, ובהמשך קיבל עוד במה ברדיט ובמקומות נוספים. התגובות היו בעיקר חיוביות, ותוך זמן קצר הוא אומץ על ידי יותר מ-60 אנשים שמשתמשים בו כדי להמליץ על מעל 1,500 אתרים.
פאל מדגיש משהו חשוב: לא כולם חייבים את האינטרנט הקטן. יש אנשים שמשתמשים ברשת ככלי עבודה, וזה לגמרי בסדר. אבל אם אתה טיפוס יצירתי, כזה שמחפש הפתעות ולא רק תוצאות, אולי Wander הוא בדיוק מה שחסר לך.
ובמילים פשוטות: זה לא עוד מנוע חיפוש. זה כפתור הפתעה קטן. לוחצים, לא יודעים מה תמצא, ומקבלים רגע של רשת כמו פעם. כי למה לחיות רק על סיכומים, כשאפשר לגלות?
