בריטניה לא אוהבת רעש מיותר בזירה הבינלאומית, אבל הפעם זה פשוט התפוצץ. קיר סטארמר מוצא את עצמו במרכז סערה פוליטית אחרי שהוחלט להמשיך עם ביקור ממלכתי של המלך צ'ארלס בארצות הברית. כן, ממש באמצע קרע טרנס-אטלנטי שמסתמן כהעמקה, כשדונלד טראמפ ממשיך לזרוק רמזים עוקצניים וביקורות ישירות על המדינה ועל הממשלה הבריטית.
טירת בקינגהאם הודיעה סופית שהביקור הממלכתי של צ'ארלס ושל המלכה קמילה ייערך בחודש הבא. מדובר בהחלטה שהייתה אמורה להיות חגיגית, אבל בפועל היא נשמעת כמו החלטה פוליטית מסוכנת. למה? כי טראמפ לא מסתיר שהוא רוצה שהביקור יתקיים, ובמקביל הוא ממשיך לנהל קמפיין של עקיצות נגד ראש הממשלה סטארמר ונגד בריטניה.
העיתוי מכאיב במיוחד: טראמפ, לפי הדיווחים, המשיך לתקוף את סטארמר וספציפית גם את הסירוב של בריטניה להיגרר לעימות שמוגדר בעיניו כחלק מהמאבק סביב איראן. הוא אף אמר לסטארמר ולבריטניה ש"ילכו להשיג נפט משלהם" בזמן שאירופה מתקשה להסתדר עם אספקת דלק ועלויות גבוהות. בהמשך, הוא גם לא חסך עלבונות אישיים: הוא כינה את הצי המלכותי כמעט בביטול, תיאר ספינות גדולות כצעצועים, וגם לעג ליכולת הצבא הבריטי. כל זה הופך את השאלה לחדה: איך שולחים את המלך לביקור ממלכתי כדי ל"לרכך" יחסים, כשבאותה נשימה הצד האמריקאי ממשיך להשפיל?
עוד שכבה של אירוניה: היום עצמו, צ'ארלס התייחס לקשרים של בריטניה עם בעלות בריתה ברגע שנראה כ"קשה". באותו יום הוא גם העניק תואר אבירות לסר טוני רדקין, קצין בכיר לשעבר בצבא. רדקין סיפר שהשיחה ביניהם עסקה בשירותו ובתמיכה שהמלך והמשפחה המלכותית מעניקים לכוחות המזוינים, וגם בנושאים עכשוויים בעולם, במיוחד במזרח התיכון וביחסים עם מדינות המפרץ ועם שאר בעלות הברית.
אבל בצד של הממשלה, נראה שלא התרגשו מהביקורת הציבורית. למרות קריאות שנמשכו שבועות לדחות או לבטל את הביקור, בלשכת רה"מ סירבו להקשיב. ההחלטה קיבלה גם מסגרת רשמית: ביקור ממלכתי מתקיים על בסיס ייעוץ של ממשלת בריטניה ובתיאום עם הזמנת נשיא ארה"ב. בהודעה הרשמית נכתב שהביקור יחגוג את הקשרים ההיסטוריים והיחסים הדו צדדיים המודרניים בין המדינות, ויציין 250 שנה לעצמאות האמריקאית.
כאן מגיע החלק שמדליק גפרור פוליטי: חלק מהפוליטיקאים בבריטניה טוענים שהביקור הוא סוג של אישור למדיניות חוץ מחלקת ומסיתה של טראמפ, כולל ההתנהלות סביב איראן, שעליה בריטניה לא מתייצבת בדיוק באותו אופן. מנהיגת הליברל דמוקרטים, אד דייבי, האשימה את סטארמר בחוסר עמוד שדרה, וטענה שזה לא רק כניעה לדמות אמריקאית שנוקטת יחס מזלזל, אלא גם השפלה למדינה שמקדימה ערכים של כבוד וביטחון.
טראמפ מצידו ממשיך להלהיב. הוא פרסם ברשת החברתית שלו שהביקור יהיה "מצוין" ו"אירוע גדול", והבטיח ארוחת ערב ממלכתית ב-28 באפריל. הוא גם חשף שהביקור יימשך ארבעה ימים, בין 27 ל-30 באפריל, למרות שבארמון בקינגהאם בחרו לא לפרסם את התאריכים המדויקים בהכרזה הרשמית שלהם.
יש גם דרמה משפחתית: הנסיך הארי לא יטוס לוושינגטון כדי לראות את אביו בזמן הביקור. הוא צפוי להיות בעיר ביום שלישי, שם יישא נאום מרכזי בכנס עולמי העוסק בפרטיות, ממשל בינה מלאכותית וחוקי סייבר. אחרי שאביו ייצא מארה"ב, צ'ארלס בן ה-77, עדיין בתהליך טיפול מחלת הסרטן, ימשיך לברמודה לביקור מלכותי ראשון כמלך בשטח בריטי מעבר לים. שווה לשים לב: זה יהיה ביקור ראשון של מלך מכהן באי, אבל קמילה לא תצטרף לחלק הזה.
בסוף, השאלה האמיתית היא לא רק איפה המלך ינחת. היא למה דווקא עכשיו, ולמה בריטניה בוחרת לשים את הסמל הכי ממלכתי שלה מול איש שממשיך לשבור טבואים עם אמירות שמדרדרות את השיח. זה נראה כמו ניסיון לנהל יחסים, אבל ברגע שהצד השני מתעקש להתנהג כאילו הוא מעל הכל, כל מה שנשאר הוא זעם פנימי והרגשה שמישהו פשוט לא למד את הכללים.
