זה נשמע כמו סיפור ספורטיבי רגיל: ארה"ב פוגשת את בלגיה בשמינית גמר במונדיאל. אבל אז הגיע החלק שמתחיל להריח כמו פוליטיקה, ונגמר בזה שהאינטרנט הפך את זה לבדיחה עולמית. השאלה היא לא רק מי ניצח. השאלה היא למה כל המהלך הזה, שכוון לכאורה לעזרה, הסתיים בדיוק הפוך.
הכול התחיל כשחלוץ אמריקאי, פולארין באלוגון, קיבל כרטיס אדום ישיר במשחק של ארה"ב מול בוסניה והרצגובינה. לפי הכללים, זה אמור היה לגרור השעיה אוטומטית למשחק אחד. ואז, כמה שעות לפני השריקה, FIFA עשתה תפנית נדירה: היא ביטלה את הכרטיס ואפשרה לבאלוגון לשחק נגד בלגיה.
כאן נכנס דונלד טראמפ לסיפור. הוא אישר שהוא פנה לנשיא FIFA, ג'אני אינפנטינו, בטענה שהחלטת השופט לא הייתה הוגנת. טראמפ תיאר את ההחלטה כ"חשודה" והדגיש שבאלוגון צריך להיות כשיר למשחק הנוקאאוט. במקביל, בבית הלבן נטען שהועברו חומרים נוספים ל-FIFA, ובכירים אמריקאים יצאו בפומבי להגנת ההתערבות.
וזה בדיוק המקום שבו הרבה אנשים הרימו גבה: אם FIFA בנויה על כללים שמטרתם להישאר מחוץ להשפעות ממשלתיות, אז מה בעצם קרה כאן? לא מדובר רק בוויכוח על שופט. מדובר על האפשרות שהכללים עצמם הוזזו כדי להתאים תוצאה. בעולם הכדורגל, שם אוהבים לדבר על "טהרת התחרות", זה נשמע כמו חילול קודש.
התגובה לא איחרה להגיע. פדרציית הכדורגל של בלגיה הביעה "תדהמה" וניסתה לערער על כשירותו של באלוגון, בלי הצלחה. גם ב-UEFA לא התרגשו: הם תקפו את ההחלטה כמשהו חסר תקדים, לא מובן ולא מוצדק, וטענו שזה עלול לפגוע באמינות המונדיאל.
ואז מגיע החלק שהפך את הדרמה לפארסה: המשחק עצמו. ברגע שהכדור התחיל לזוז, כל הרעש הפוליטי קיבל צבע אחר. בלגיה פירקה את ארה"ב 4:1 בסיאטל. צ'ארלס דה קֶטלֶארֶה כבש פעמיים, אחריו הנס ואנאקֶן הוסיף, וגם רומלו לוקאקו ניפנף עם שער. באלוגון, שמעמדו היה מוקד הוויכוח, התקשה להשפיע ונשאר מחוץ לעניינים עד שהוחלף מאוחר במשחק.
כאן הטוויסט: אם ההתערבות נועדה להציל את ארה"ב, היא בעצם נתנה לבלגיה חומר בעירה. כי כשאתה מנצח בצורה מוחצת את הקבוצה שאמורה הייתה להיות מחוזקת בזכות ההחלטה, אתה לא רק כובש שערים. אתה כובש נרטיב. ובלגיה, כמו גם הרשת, הבינו את זה מהר.
איך בלגיה והאינטרנט טרלו את ארה"ב אחרי ההדחה?
החגיגות התחילו עוד לפני שאנשים הספיקו להירגע. זמן קצר אחרי שריקת הסיום, חשבון ה-X הרשמי של נבחרת בלגיה העלה תמונה חגיגית של לוקאקו עם כיתוב קצר ועוקצני: "Overturn this". שתי מילים. מספיקות כדי לרמוז על אותו עיקרון בדיוק: לבטל החלטה.
הפירוש היה ברור לרוב הגולשים: הנה הלעג על ההחלטה חסרת התקדים שאיפשרה לבאלוגון לשחק למרות האדום הישיר. כשבלגיה עפה קדימה למרות הכול, ההודעה הפכה לסוג של מסר: פוליטיקה לא משנה מה קורה על הדשא.
ובמקביל, אנשים ברשת זרקו עוד שכבות של בדיחות. היו מי שדיברו על כך שארה"ב משתמשת במונחים שונים לכדורגל, מי שהזכירו שהנבחרת הלאומית לנשים של ארה"ב זכתה בלא מעט מונדיאלים, ומי שיצרו קריצות על "הומור אמריקאי" מול המציאות של ערב המשחק. אחרות היו תגובות בסגנון תלוש-מהקשר כמו "אלסקה, גם?" שנועדו בעיקר להראות שהקהל נהנה מהכאוס.
הטרולינג לא היה רק על בלגיה. הוא היה על הרעיון כולו: שהמשחק עצמו הפך לשולחן פוקר, שבו אנשים חשבו שאפשר להזיז קלפים באמצעות טלפון. ואז הגיע הנוקאאוט, והקלפים פשוט נפלו.
בסוף זה שיעור מוזר, אבל מאוד אנושי: לפעמים ההתערבות הכי גדולה לא מביאה תוצאה. היא רק נותנת לאנשים על המסך תירוץ מושלם לצחוק. ובלגיה והרשת לא בזבזו את ההזדמנות.
