אנג’י באז, שככל הנראה חשבה שזה יהיה מזכרת חמודה, הפכה לאחת הדמויות הכי מדוברות בעיר. למה? כי בסרטון ויראלי היא נראית לובשת מכף רגל ועד ראש בצבעי הניו יורק ניקס, שופכת את תכולת פח האשפה על המדרכה, ואז לוקחת את הפח איתה הביתה. כן, כמו שקונים מזכרת. רק שמדובר בנכס ציבורי.
הכול קרה אחרי ניצחון הניקס שהביא להם תואר ראשון ב-NBA אחרי 53 שנים. בזמן שהקבוצה חגגה את ההישג, באז בחרה לחגוג בדרך שלה: פח אשפה עם עיצוב של ניקס. אבל מהר מאוד התברר שהאינטרנט לא מתרשם כמו שהיא קיוותה.
הסרטון, שצבר צפיות מהר, הראה איך באז מסתובבת עם הפח הגנוב בהמשך היום ואפילו נוסעת ברכבת התחתית כשאותו “אוצר” צמוד אליה. הגולשים לא רק צחקו, אלא גם התחילו לשאול את השאלה הכי פשוטה: למה שמישהו יחשוב שזה בסדר להשליך אשפה ברחוב ואז לקחת את הפח?
קנסות, אובדן עבודה ותשובה מצחיקה מהעיר
בשלב הבא זה כבר נהיה הרבה פחות “מצחיק”. מחלקת התברואה של ניו יורק אישרה שבאז החזירה את הפח. מעבר לזה, המחלקה גם פרסמה פוסט ברשתות עם תמונה של הפח במקום הנכון, ובטון משועשע כתבה משהו בסגנון: “ברוך שובך! התגעגענו אליך”.
במקביל, באז ספגה קנסות. דובר המחלקה, וינסנט גרגנני, אמר שהיא קיבלה קנס של 75 דולר על השלכת אשפה, ועוד 100 דולר על הפרעה לפעילות המחלקה. בסך הכול מדובר ב-175 דולר.
והקטע שלא משאירים לסרטון להתנדף: גם מקום העבודה שלה לא נשאר אדיש. באז עבדה בג’יי פי מורגן בתפקיד של מנהלת קשרי קהילה ותעשייה. אחרי האירוע נאמר שהיא פוטרה: “העובדת הזו כבר לא מועסקת בחברה”.
איך הפח הפך ל”בוקסיט” של האינטרנט
הסרטון לא היה רק “תראו מה היא עשתה”. הוא גם ייצר סיפור מעקב: מחלקת התברואה טענה שזה אותו פח בדיוק שחזר אליה. גרגנני ציין שהחזירו את הפח, הורידו ממנו שתי מדבקות, וצילמו את התמונה בעצמם במטה ב-Worth Street. והוא הדגיש שלא נעשה שימוש בבינה מלאכותית.
כל זה גרם גם למי שצילם את הסרטון לחשוב מחדש. האישה שהעלתה את הסרטון טענה שהיא לא ציפתה לרמה כזו של תגובת נגד. אחר כך היא כתבה גם באינסטגרם סטורי שהיא מרגישה רע כלפי באז, ושזה הזכיר לה איך הורים תמיד מזהירים אותנו: לא כל דבר “מצחיק ברגע” נשאר מצחיק לאורך זמן.
והשאלה הביזארית באמת: למה דווקא לקחת את הפח?
כי כאן טמון ה”טוויסט” שמסביר למה כולם נדלקו על זה: לא רק שזרקו אשפה ברחוב. גם העובדה שהפח עצמו הפך ל”פרס” למי שהחליטה שהחוקים לא בשבילה. כלומר, אפשר להבין רצון לחגוג. אבל למה מזכרת חייבת להיות משהו שדורש פינוי של אחרים?
ואולי זאת הסיבה שהעיר ענתה בצורה כל כך חדה, אבל גם עם קריצה: היא החזירה את הפח למקום, הפכה את הסיפור למם, ואז סימנה גבול ברור. מזכרת זה נחמד. גניבה והשלכת אשפה ברשות הרבים זה כבר סיפור אחר לגמרי.
