ברכבת התחתית זה בדרך כלל המקום היחיד שבו אנשים משתדלים לא להסתבך עם אף אחד. אז בדיוק שם, כנראה, אלכסיס אייקרוס מצא דרך “למוג” מישהו אחר. כן, זה המונח מהעולם של looksmaxxing: לנסות להיראות יותר טוב מהאדם שלידך, כאילו זה משחק תחרותי עם חוקים לא כתובים.
הסיפור התחיל כשסרטון שעלה ברשת הפך מהר מאוד לוויראלי. בסרטון רואים את אלכסיס, משפיען צרפתי שמתעסק בכושר ובניית גוף ומציג את עצמו כגבר גבוה במיוחד, יושב ממש קרוב לגבר אחר ברכבת. הוא לבש אפוד שחור, מכנסיים אפורים ונעליים לבנות, עם תיק על הגב ואוזניות. לאורך הנסיעה הוא נראה כאילו הוא “מכוון” את עצמו מול המצלמה: מניע את הגוף לקצב השיר ברקע, מסדר שיער מדי פעם, ובשלב מסוים גם הגבר לידו מציץ למצלמה ומבין שהוא מצולם.
מה אנשים לא סלחו לו: לא ה”מראה”, אלא ההתנהגות
ברשת לא התווכחו רק על האסתטיקה. מהר מאוד המסר עבר לצד הפחות נוצץ: פרטיות ומרחב אישי. גולשים כתבו שזה מרגיש כמו הטרדה, כי הוא לא רק ישב ליד מישהו, אלא יצר סיטואציה שבה האדם השני הופך לדמות בסרטון תדמיתי בלי שבאמת נתן לזה הסכמה ברורה.
יש גם ביקורת על הבחירה לשבת כמעט צמוד: לפי התגובות, היו מקומות אחרים לשבת, אבל הוא בחר להתיישב כל כך קרוב עד שזה נראה כמו פלישה. אחרים הוסיפו שהמטרה לא “לשפר” אלא להרגיש טוב עם עצמו באמצעות השפלה או תחרות מול אדם אקראי.
ואז נכנסו גם “מומחי” looksmaxxing אחרים
כמו שקורה הרבה ברשת: כשכולם מתלהבים בהתחלה, מישהו תמיד מגיע כדי להדליק נורת אזהרה. במקרה הזה זה הגיע גם מ”אח” לז’אנר. אדם בשם אדם סטיקליי, שמוכר ברשת תחת הכינוי Baby Stickley ובעל קהל גדול, העלה סרטון ביקורת שבו טען שאלכסיס לא רק מציג “מוסר” בצורה מעוותת, אלא מתנהג כמו בריון שמתחפש לבדיחה.
סטיקליי תיאר את הסיטואציה ככזו שבה אלכסיס “דוחס” את עצמו ליד גבר מבוגר וקטן ממנו, מרחיב רגליים על חשבונו, חודר למרחב האישי, ואז מתחיל לרקוד וללעוג כדי לקבל צפיות. הטענה המרכזית: גם אם בעולם ה-looksmaxxing מדברים בשפה של “mogging” ו”שואו”, זה לא הופך את זה לראוי כשצד אחד לא באמת בחר להיות חלק מהתוכן.
האם זה היה אמיתי? זה לפחות מעיד על אווירת הרשת
בחלק מהתגובות עלה גם החשד שהסרטון אולי מבוים או נעזר בכלים גנרטיביים. זה לא נדיר: כשמשהו נראה כל כך “מושלם” ולא נעים, אנשים מיד שואלים אם זה פייק. אבל גם אם הסצנה אמיתית, עצם העובדה שהיא עוררה גל חשדות מראה כמה הציבור לא קונה את זה כמשהו תמים.
החלק המטריד יותר: למה אנשים בכלל צריכים את זה?
כאן מגיעה השכבה הפנימית של הסיפור. looksmaxxing מציג את עצמו כ”שיפור עצמי”, אבל הסרטון הזה מציף את הפער בין שיפור לבין צורך בהוכחה. במקום לעבוד על הגוף עבור עצמך, הוא מציב את עצמו מול אדם אקראי, במרחב ציבורי, ולוקח את הסיכון שהאדם לידו ירגיש לא בנוח.
ובדיוק שם זה נשרף: לא כי למישהו אסור להיות בטוח בעצמו, אלא כי הביטחון נהיה אלימות סימבולית כשהוא מגיע על חשבון פרטיות ומרחב אישי.
בינתיים, הסרטון לא נראה כרגע בצורה ברורה בעמודים של אלכסיס, אבל השיח ממשיך. וברשת, כשמשהו כבר נכנס למאגר של “סיפור שאסור לעשות”, הוא נשאר שם זמן רב.
