אורלה ווטס, בת 19, יצאה ל"גאפ ייר" בווייטנאם בדיוק בשביל מה שצעירים חולמים עליו: מסלול אופנוע, נופים, חוויות, ואז… תאונה קטלנית. היא הייתה בדרכה על אחד מהמסלולים המוכרים והפופולריים באזור צפון וייטנאם, מסלול ה-Ha Giang Loop, ולפי מה שנמסר, היא ירדה מהאופנוע בעקבות אובדן שליטה של הנהג.
היא לא הייתה סתם מטיילת. אביה, אנדרו ווטס, הוא דירקטור בחברת הבנייה Wates, שמוערכת בשווי של כ-2.4 מיליארד ליש"ט. אורלה תכננה להמשיך ללימודים באוניברסיטת דורהאם, אבל לפני שהדבר הספיק לקרות, החיים שלה נקטעו. היא הועברה בדחיפות לבית החולים Việt Đức Friendship בהאנוי, שם ניסו לעזור לה ביחידה לטיפול נמרץ. למרות המאמצים הרפואיים, היא נפטרה ביום חמישי האחרון.
הפרטים הטראגיים ממשיכים להכאיב: אורלה הושלכה לכביש, ואז נפגעה קשה עוד יותר כאשר משאית שחלפה במקום פגעה בה. אלה לא רק "פציעות" במילים יבשות. זו שרשרת אירועים שמראה כמה רגע אחד בכביש יכול להפוך את כל התוכנית השנתית לסוף מוחלט.
ההחלטה המטלטלת של ההורים: לתרום איברים
אולי החלק הכי קשה בסיפור, אבל גם הכי משמעותי, הוא ההמשך אחרי המוות. ההורים, אנדי והנרייטה ווטס, הודיעו שהחליטו לאפשר תרומת איברים כדי להציל חולים אחרים בבית החולים שבו טופלה. הם סיפרו שההחלטה לא התקבלה בקלות, אבל ידעו שזו הדרך שבה אורלה הייתה רוצה לעזור לאחרים.
המשפחה ציינה כי האיברים של אורלה שימשו להשתלות. בסופו של דבר, בווייטנאם דווח כי הושתלו חמישה איברים ואלמנטים רפואיים: הכבד, שתי הכליות ושתי הקרניות. בפועל, זה אומר שחייהם של חמישה חולים במצב קריטי קיבלו סיכוי חדש.
אימא של אורלה הדגישה בפני אמצעי תקשורת בווייטנאם שהמשפחה מצאה נחמה בכך שבתה ממשיכה לחיות דרך מי שמקבלים את איבריה. היא גם הודתה לצוות הרפואי ב-Việt Đức Friendship Hospital, כולל הרופא ד"ר Trịnh Văn Đồng וצוות היחידה לטיפול נמרץ.
מה גרם לתאונה? החקירה עדיין נמשכת
למרות הטרגדיה, חשוב לציין שהסיבה המדויקת לתאונה עדיין תחת חקירה. מה שכן הובן הוא שאורלה נסעה כ"נוסעת" מאחור, כלומר pillion, על האופנוע, וכאשר הנהג איבד שליטה, היא ספגה פגיעה קשה מאוד.
ה-Ha Giang Loop עצמו הוא מסלול אופנוע של בערך 350 עד 400 קילומטרים, שבדרך כלל לוקח שלושה עד ארבעה ימים לטיול. הוא פופולרי בקרב מטיילים צעירים בגלל האקשן והנופים: רכסי הרים תלולים, עמקים עמוקים, טרסות אורז ומעברים דרמטיים כמו Ma Pi Leng. במילים אחרות: זה לא מסלול "ליד הבית". זה שטח שדורש תשומת לב מקסימלית.
מכתב תודה מהמדינה, אבל הכאב נשאר
כאות הערכה להורים, שר הבריאות בווייטנאם כתב מכתב שבו הביע תנחומים עמוקים והוקרה על ההחלטה לתרום איברים. זה לא מחזיר את אורלה, אבל זה נותן משמעות למשהו שהרפואה הצליחה להפוך ממנו תקווה עבור אחרים.
במקום שבו כולם רואים "גאפ ייר" שמתחיל בטיול נגמר בטרגדיה, נשאר גם מסר חזק: לפעמים חיים של אדם אחד ממשיכים, לא דרך הסיפור שהוא הספיק לחיות, אלא דרך הסיפור שאחרים מקבלים הזדמנות להתחיל מחדש.
