ג'רמי קלרקסון תמיד היה מסוג האנשים שמדברים עם הגוף ועם הראש במקביל. אבל הפעם זה כבר לא רק קריצה או סיפור צבעוני מהשטח. בקטעים האחרונים של Clarkson’s Farm הוא חשף שהוא מתמודד עם סרטן ערמונית מסוג “אגרסיבי” אחרי שאובחן בשנה שעברה, וגם שיתף משהו מטריד שמסתובב לו בראש כבר זמן.
הוידוי שהדהים את כולם: הוא “חושב על מוות” כל יום
קלרקסון סיפר בעבר שהוא לא באמת מצליח לכבות את המחשבות על סוף החיים. לא פעם ולא פעמיים. לדבריו, הוא עובר דרך רעיון אחד שוב ושוב: “כמה זמן נשאר לי?”. והוא לא מסתפק באינסטינקט. הוא ממש מחשב.
בפעם אחת, בראיון פרומו מלפני כמה שנים, הוא תיאר שיש לו “שעון פנימי” שמתקתק. ואז הגיע המספר: בערך 101,000 שעות. הרעיון פשוט, כמעט אובססיבי: בוחרים גיל יעד, עושים חשבון של שעות, ואז משתמשים בזה כדי להעריך כמה זמן יש לפני שהחיים “מתקדמים לעבר הסוף”.
למה זה לא נגמר אצל החלטות קטנות?
וזה החלק שמסקרן אותי באמת: מחשבה על מוות לא נשארת אצלו כמשפט דרמטי. הוא אמר שהוא חוזר ומחשב בכל פעם שהוא עומד בפני החלטה לגבי הצעד הבא. כמה זמן יש לי? אל תבזבז. במילים אחרות: הסרטן אולי רק נתן למחשבה הזו תוקף חדש, אבל האופי שלו כבר היה בנוי על אותו מנגנון.
ההקשר הרפואי: בדיקה לא קשורה חשפה גידול אגרסיבי
את ההדלפה האמיתית של מצב הבריאות הוא לא עשה לבד. במהלך העונה החדשה של התוכנית, הוא שיתף את חבריו לצוות, כולל צמד החקלאים שמנהלים איתו את Diddly Squat Farm בקוטסוולדס: צ'רלי איירלנד וקלב קופר. מדובר בסצנות שבהן רואים בבירור את ההלם והרגש, כי מדובר בבשורה כבדה שנופלת באמצע עבודה.
לפי מה שנחשף בסדרה, האבחון הגיע במאי של השנה שעברה. הוא סיפר שלפחות 10 אחוזים מהאזור הרלוונטי בערמונית שבהם נמצא הגידול כבר “מתים” במובן של נזק משמעותי לתאים באזור הסרטני. אחר כך התחיל טיפול, ובאוגוסט עבר ניתוח. זה גם הוביל לרגעים דרמטיים שבהם הוא נאלץ לחזור לבית חולים בבהילות, וכך למעשה זה סימן את סוף הצילומים של אותה תקופה.
עוד אחורה בזמן: דלקת ריאות, ואז פחד אחר
קלרקסון גם חיבר את זה לאירוע קודם: ב-2017 הוא אושפז במיורקה אחרי דלקת ריאות והיה מחובר לאינפוזיה. אז, כך הוא אמר, הוא לא חשב שהוא הולך למות. אבל אחרי זה משהו השתנה. המחשבות על מוות חזרו אליו בתדירות גבוהה יותר. כלומר, זה לא רק “פחד כללי”. זו תגובה שמקבלת צורה אחרי חוויה רפואית.
השעון לא רק מפחיד: הוא מייצר סדר בעולמו
כמו הרבה אנשים שמקבלים בשורה קשה, קלרקסון לא בהכרח מתעסק רק בטרגדיה. הוא מתאר את זה ככלי שמארגן את היום-יום: כשיש החלטה, הוא חוזר לשאלה המרכזית. כמה זמן נשאר? ואז הוא מנסה לא לבזבז.
המשפט הזה אולי נשמע כמו מנטרה, אבל כשהוא מגיע מגוף שמספר על סרטן ערמונית אגרסיבי, הוא מקבל משקל אחר לגמרי. זה הופך את הסדרה לא רק בידור על חקלאות ובריאות של פרות, אלא חלון נדיר למקום שבו הזמן כבר לא תיאור. הוא מספר.
