ליאת אחירון, שכמעט כולם מכירים מהימים היפים של ערוץ הילדים, שוב מצלצלת חזק לתודעה. אבל הפעם זה לא רק כי היא על המסך. לפני רגעים ספורים נודע כי היא ירדה מהבמה של תוכנית הריאליטי דה וויס ברשת 13, שם נבחנה באודישן עיוור. כן, זה הרגע שבו השופטים יושבים עם גב אל הזמרים, והכול תלוי בכישרון, בקול ובמה שנכנס לך ללב תוך שניות.
אנחנו לא יודעים אם במהלך האודישן נועה קירל, עדן בן זקן, עידן רייכל או סטטיק הסתובבו בדיוק בזמן. אבל אם תשאלו אותנו, אחרי כל מה שאחירון עברה בשנים האחרונות, קשה לחשוב שלא נשארו כולם עם פה פעור, לפחות לכמה רגעים.
הצעד המפתיע אחרי הודאה כואבת
לפני כשלושה חודשים אחירון שיתפה פוסט אישי במיוחד, כזה שמוציא את הכוכבת מהפריים ומכניס את המציאות הביתה. היא דיברה על קושי כלכלי שמלווה אותה בשנים האחרונות, ועל הצורך שלה בכסף כדי לחיות וגם כדי להמשיך לעשות אמנות ולהפוך אותה למשהו שיש לו דרך לעולם.
באותו פוסט היא גם הסבירה שהיא הייתה פעם “מישהי” עם “כח” לכאורה, עם כסף ועם נראות. אבל היום, לדבריה, היא מרגישה שהיא יותר מתמיד אמיתית וקרובה לעצמה, רק שכדי להפוך את זה למשהו בר קיימא אין לה פתרון כלכלי שמסתדר לבד.
במקום מופע התרמה יצא קמפיין
עוד פרט מעניין: אחירון דחתה הצעה לקיים מופע התרמה עבורה יחד עם חבריה מלא כולל שירות. במקום זה היא בחרה ללכת על דרך אחרת, מעשית יותר, עם קמפיין הדסטארט שמטרתו להוציא לאור את האלבום שלה.
כל זה מגיע אחרי שהיא ניסתה להוציא לאור שני אלבומים שיצרה, והרגישה שהגיע הזמן להפסיק לחכות שהכול יסתדר. היא כתבה שהיא צריכה כסף, לא כסיסמה, אלא כדי שתוכל להתקדם עם המוזיקה שלה ולהמשיך ליצור.
למה היא חזרה לקדמת הבמה?
אחירון לא הסתירה גם את הצד הרגשי של ההחלטה לחזור. היא סיפרה שלא הייתה בטוחה שהיא בכלל רוצה להיכנס שוב לאור הזרקורים. היו לה ימים שנעים לה בלי איפור, בקצב איטי, במציאות, “במקום האמיתי” שלה.
אבל בתוך כל השנים, היא אומרת שהיה שם משהו שהיא רצתה לעשות ולא העזה. זה לקח כמה תהפוכות וכמה שנים של התלבטות עד שהגיעה ההחלטה: להפסיק לברוח. ומשם, כמו שזה נשמע, הדרך החלה להיסגר מעצמה לכיוון של חזרה לשיר, חזרה ליצור, וחזרה אל הבמה.
אז מה יקרה עכשיו?
האודישן העיוור בדה וויס הוא רק פרק אחד בסיפור שהיא כתבה לעצמה מחדש. עכשיו נשאר לראות אם הקול שלה יזיז את הכיסאות מאחור, ואם התוכנית תהפוך לרגע שבו הקהל יגיד לעצמו: “איך לא שמענו עליה קודם, או בעצם למה חיכינו כל כך הרבה”.
