עובדת פעוטון בת 23 נשלחה לכלא ליותר משלוש שנים אחרי שמותה של ילדו בן 14 חודשים נקשר להתנהלות שלה בזמן תנומה. לפי בית המשפט, היא עטפה את הפעוט בשק שינה ייעודי לקמפינג, הניחה אותו כשהוא פונה כלפי מטה בתוך מבנה דמוי אוהל פנימי, ובמהלך ההשכבה גם הוטלה עליו שמיכה מעל הראש. התוצאה הייתה קטלנית.
האירוע התרחש בפעוטון פרטי באזור דדלי שבמערב מידלנדס, בדצמבר 2022. הילד, נוח סיבנדה, נמצא ללא תגובה רק לאחר יותר משעתיים שבהן לא בוצעה בדיקה מסודרת. רק אז הבחינה המטפלת שהפעוט אינו מתעורר, ולטענת התביעה הוא כבר היה במצב מסכן חיים.
מה שהפך את המקרה לעוד יותר מזעזע הוא האופן שבו תוארו נהלי השינה בפעוטון. בית המשפט שמע שתמונות ממצלמות אבטחה הציגו חזרות על התנהגות חריגה: “טיפול גס” ופרקטיקות שינה שסתרו הנחיות רלוונטיות וגם את מדיניות השינה הרשמית של המקום. השופט אמר שהפעוט “נחנק לגמרי” על ידי שק השינה והכיסוי, ושסבלו היה אמור להיות ברור לעובדת בזמן אמת.
לפי העדות שנשמעה בבית המשפט, המטפלת הצמידה את הברך שלה לפעוט למשך כשבע דקות כדי לעזור לו להירדם. במהלך הטיפול נקבע גם שהונחה שמיכה מקופלת מעל ראשו. היא מצידה הודתה בעבר בגרימת מוות ברשלנות חמורה, כלומר לא מדובר בטענה של כוונה לפגוע, אלא של הזנחה חמורה וחוסר הבנה מסוכן.
מה נגזר לעובדת ולפעוטון
בגזר הדין נגזר על המטפלת עונש של 40 חודשים בכלא. השופט הבהיר שהיא תישא בחלק ניכר מהעונש במאסר בפועל לפני שחרור ברישיון. בנוסף, הפעוטון עצמו נקנס ב-240 אלף ליש”ט ונדרש לשלם הוצאות משפט בגובה 56 אלף ליש”ט.
בעלת הפעוטון, דבורה לטווד בת 55, הודתה בעבירת בריאות ובטיחות. גם כאן ההיגיון היה פשוט וכואב: היא טענה שלא ידעה מה קורה בפועל עם נהלי השינה של הצוות, אבל היה עליה לדעת. עם זאת, בגלל שינוי בהנחיות ענישה, עונשה של בעלת הפעוטון הומר כך שהמאסר בפועל הושעה לשנתיים.
המשפחה לא הבינה איך זה יכל לקרות
במהלך המשפט הושמעו הצהרות נפגעים. אמו של נוח אמרה שבתחושת אמון תמימה היא מסרה את הילד לאנשים שאמורים להגן עליו, ושהיא מרגישה אשמה מתמשכת על כך שהאמינה להם. היא תיארה את ההתנהלות של הצוות כמשהו אכזרי וחסר אנושיות, ואמרה שהילד מת “לבד, מפוחד וכואב”. האב הוסיף שנוח מת בגלל רשלנות חמורה של מי שנבחר לטפל בו.
האם זה היה רק “טעויות” או תרבות שלמה
כאן מגיע החלק שהכי מטריד: לא מדובר רק בפעם אחת שבה משהו השתבש. בית המשפט שמע על כשל מערכתי. החקירה המשטרתית מצאה ראיות ל“כשלים מערכתיים” בפעוטון, כולל בדיקה חוזרת של מצלמות שבהן נראה דפוס של עטיפה הדוקה, הנחה כשהפעוט פונה כלפי מטה, וריסון. בנוסף נטען שבחדר התינוקות לא הייתה ביקורת מספקת על מה שהמטפלת עושה, ושאף עובד אחר לא עצר אותה כשנראה שמשהו לא תקין.
הפעוטון אף המשיך לפעול זמן מה, למרות דירוג חיובי שקיבל קודם לכן, אבל הדגש הוא שהדירוג לא בדק לעומק את סידורי השינה עצמם. ובסופו של דבר, אחרי מותו של נוח, הפעוטון נכנס להליך חדלות פירעון.
בסיפור הזה יש שאלה אחת שמסרבת להיעלם: איך נהלים שנועדו לגרום לילדים להירדם הפכו למנגנון שמסכן אותם בצורה כה ברורה? בית המשפט נתן תשובה משלו: כשהסיכון היה גלוי, זה לא היה עוד “חוסר תשומת לב”. זו הייתה הזנחה חמורה. וזה עולה בחירות חירות.
