כמעט חודש אחרי הגמר של האח הגדול, גל רובין עדיין לא מצליחה לשים את כל מה שקרה בעונה מאחור. אבל הפעם זה כבר לא קשור רק לביקורות על הזכייה שלה, אלא לשיחה שהיא מרגישה שחייבים לנהל בקול רם. בסרטון שהעלתה בחשבון האינסטגרם שלה היא טענה שבתה חווה חרם שכולל איומים, השפלות ו-קללות, והשוותה את זה לאופן שבו לדבריה התייחסו אליה בתוך הבית.
רובין פתחה את הדברים בגישה הכי אנושית שיש: “זה קטע שאני צריכה להתמודד איתו כאמא”, אמרה. היא הדגישה שהיא מאמינה שיש עוד לא מעט אמהות שמתמודדות עם מצבים כאלה, ושבעיניה חשוב “להאיר את זה באור”, כי היא רואה בזה משהו לא הגיוני. לדבריה, אנשים שנכנסו לפריים טיים, ושכבר אמורים להבין מה ההשלכות של מעשים ומילים, בחרו לדבר בצורה פוגענית ולפגוע.
“זה פשוט מגוחך שאנשים בוחרים בשפה כזו”
בהמשך סיפרה רובין על ההתמודדויות של בתה, וטענה שמדובר בבריונות מילולית ובאלימות חברתית. היא הוסיפה גם הקלטה שלטענתה קיבלה הבת, שבה נשמעות קללות קשות. רובין ציינה שהנושא “טופל” וששוחחה עם חברות, אבל הדגישה את הכאב שבמצב שבו אמא צריכה להתמודד עם מה שעושים לבת שלה.
כאן היא גם יצאה נגד הנורמליזציה של שיח אלים. לפי דבריה, היא לא מוכנה לשתיקה או לליטוף של ההתנהגות הזאת רק כי זה “בקטנה” או כי זה קורה ברשת. היא טענה שכל מי שתומך בצד שמצדיק אלימות מילולית, בעצם נותן לגיטימציה לשפה פוגענית שממשיכה להדהד הלאה.
ההשוואה לאח הגדול: “זה מסוכן לדור שלנו”
רובין לא עצרה רק ברמה האישית. היא עשתה השוואה למקום שממנו היא מגיעה: בית האח הגדול. לדבריה, כשהיא בחוץ היא מבינה כמה זה היה “מטורלל”, אבל זו לטענתה המציאות בחברה. ואז היא חיברה את זה לנוער: “אנחנו מתפלאים על כותרות של דברים שקורים בין בני הנוער”, אמרה, והוסיפה שההשפעה לא נגמרת ברגע שהמצלמות כבות.
היא תקפה את מי שבחר להיות “בפרונט” ולהפעיל כוח בצורה שהיא רואה כלא נכונה, וטענה שזה עלול לפגוע בדור צעיר הרבה אחרי האירוע עצמו. מבחינתה, זו לא רק דרמה של טלוויזיה, אלא משהו שיכול לגלוש לחיים האמיתיים.
רפאלה טווינה הגיבה: “לגנות חרם ולשים לזה סוף”
בזמן שמדברים על רובין, מי שהגיבה באופן די מיידי לשיתוף שלה היא רפאלה טווינה. כזכור, טווינה השתתפה בעונה יחד עם רובין, ובזמן שדיברו על הזכייה שלה היא גם התבטאה באמוציות מול מצלמות, כשאמרה שזו מעין “כישלון של החברה”. הפעם היא בחרה לכוון את המסר לכיוון אחר.
טווינה כתבה שהיא מרגישה צורך להגיד בקול שחרם הוא דבר נורא וצריך לגנות אותו. היא הוסיפה שלטענתה מדובר בבעיה שלא נגמרת רק בכתיבה או בלחיצה, אלא ממשיכה לפגוע באנשים גם אחרי שמפסיקים “לשחק”. לסיום, היא שלחה חיבוק לבת של גל ולכל מי שעובר או עוברת חרם, וקראה לעצור את מה שהיא הגדירה כגל הייט ואלימות.
עכשיו השאלה הגדולה היא לא רק מה יקרה עם השיח סביב גל רובין, אלא האם אחרי כל כך הרבה תגובות והד ציבורי, מישהו יבין שבריונות מילולית וחרמות הם לא “עוד קטע” של ריאליטי, אלא משהו שיכול לשבור אנשים באמת.
