רשת 13 הוציאה השבוע את פאוור קאפל וכבר בפרומו הראשון הרגשנו איך האוויר מתחמם. לא כי זה היה ריב רגיל של תוכנית ריאליטי. אלא כי מישהו בחר להגיד משפט שנשמע כמו מחמאה, אבל בפועל הדליק אש.
בקטע מהפרק ששודר אחר כך, אורי בנאי נמצא עם בת זוגו אנה בתוכנית. הם מגיעים לבריכה, פוגשים את שיר טרן ואת אלעד תורג מנן, ושם זה קורה. אורי מתייחס לשיר בצורה בוטה, כזו שממקמת אותה על טייטל של “כל הכבוד” רק בגלל שהיא יושבת בבגד ים בתוך בריכה. במילים אחרות, הוא נתן לגוף שלה “מחמאה” עם טון שגורם לרוב האנשים להרגיש שזה לא אמור להיות נושא לדיון.
ושיר, כמובן, לא נשארה בשקט. היא עלתה הבוקר לסטורי וזרקה שאלה אחת חדה, כזו שלא נותנת לחמוק: האם הוא היה אומר את אותו דבר גם לבחורה רזה? ואז היא המשיכה לפרק את כל הרעיון. היא לא מתווכחת על ביקיני. היא מתווכחת על השיח.
למה זה פגע כל כך?
כי בתוך ריאליטי קל מאוד להחליק על משפטים שעוסקים בגוף כאילו הם “רק הערה”. אבל כשמישהו מייצר סיפור של אומץ, או של “נתינה דרור”, זה כבר לא רק על מה שראו. זה על הדרך שבה מתייחסים לאישה, על מי מחליט מה נחשב ראוי, ומה אמור “להצדיק” את עצם הלבוש.
התגובה של שיר לא הייתה רק כעס. היא הייתה גבול
שיר כתבה שהיא רוצה להבין אם אותו שיפוט היה נאמר באופן דומה בכל מקרה אחר. היא גם הבהירה שאין פה באמת עניין של צעד אמיץ או וואו. בסוף, היא רק הלכה לבריכה עם בגד ים. נקודה. וזה משפט קטן, אבל הוא נועל את הדלת בפני כל מי שרוצה להתלבש על הגוף של מישהו אחר עם מחמאות רעילות.
והכי חשוב, היא אמרה שהשיח המלא יופיע בפרק. כלומר, זה לא נגמר בסטורי. זה רק התחיל. כי בריאליטי, כשמישהו מדבר על גבולות, בדרך כלל מישהו אחר ירגיש מותקף, ופתאום כל הסיפור הופך למלחמה על מי “מבין” את הכוונה ומי פשוט נפגע.
מה אנחנו אמורים לצפות לו בהמשך?
אם הפרומו כבר השאיר טעם של אי נוחות, אז הפרק עצמו כנראה יכניס את זה לתוך הדינמיקה של התוכנית. מי יעמוד לצד מי? מי ינסה להצדיק? ומי יגיד את המשפט שכולם יזכרו גם אחרי שהמצלמה כבתה.
כי בסוף זה לא רק ויכוח על ביקיני. זה שיעור קטן על כבוד. ועל זה שכשמדברים על גוף של אישה, צריך לחשוב פעמיים. לא כדי להיעלם. כדי לא להפוך את המחמאה לכלי של שליטה.
