הדרמה סביב רוקדים עם כוכבים לא נשארת רק על רחבת הריקודים. הכוריאוגרף תמיר גולן שיגר מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים להפקת התוכנית, אחרי שלטענתו קטע ריקוד שהוצג בתוכנית דומה באופן מדאיג ליצירה מקורית שלו.
במרכז הסיפור עומדים המשתתפת נועה כהן והרקדן איתן קריפס, שלפי הטענה ביצעו קטע שנראה כמו כוריאוגרפיה קיימת של גולן. גובה התביעה עומד על
אז יש סיכוי לתביעה? עו"ד מסבירה מה בית המשפט יבדוק
כדי להבין אם יש כאן סיכוי אמיתי, צריך להיכנס לראש המשפט: לא מספיק להרגיש שיש דמיון. עו"ד בתחום דיני האופנה והיוצרים, רחלי זילברפרב-שרייבר, מסבירה שהדמיון יכול להיראות לעין, ובמקרים מסוימים זה עשוי לעמוד בדרישות של עמל ויצירתיות כדי לזכות בהגנה של זכות יוצרים. אבל אז מגיע החלק המכריע.
1. האם הייתה לתוכנית גישה ליצירה?
השאלה הראשונה היא האם בתוכנית הייתה גישה ליצירה של תמיר והאם היה סביר שהם נחשפו אליה. בישראל, לדבריה, התעשייה בתחום הכוריאוגרפיה מצומצמת יחסית, ולכן הסבירות לגישה יכולה להיות גבוהה. עוד נקודה שמדליקה נורה אדומה היא אם אחד מהמעורבים בתוכנית עקב או עשה לייק לעמוד של תמיר. לכאורה זה נשמע קטן, אבל בבית משפט לפעמים זה בדיוק סוג הפרטים שמכריעים.
2. האם היצירה של תמיר באמת מקורית?
עוד בדיקה קריטית היא האם הכוריאוגרפיה של גולן היא באמת מקורית. כדי לברר זאת, צריך להשוות לכוריאוגרפיות קיימות בעולם, במיוחד כאלה שקדמו לקטע המדובר, ולראות האם מדובר ביצירה עצמאית או משהו שכבר הופיע במקומות אחרים.
הטעות הקלאסית של יוצרים: “לקחו את זה כמחמאה”
ולמרות שהסיפור נשמע טכני, יש בו גם שיעור אישי. עו"ד זילברפרב-שרייבר מציינת נקודה שמוכרת לה מעבודה מול אמנים: לפעמים יוצרים כותבים או אומרים שהעתקה היא “מחמאה”, למשל כשהם מתייחסים לזה כהלצה. הבעיה היא שבבית המשפט יכולים לקחת את זה ברצינות, ואז גם טענות כמו פגיעה במוניטין עשויות להיתקל בקושי.
כדי להמחיש את זה, היא מזכירה דוגמה מחו"ל שבה מעצב הפסיד תביעה של מיליונים, בין היתר כי הצד השני השתמש בציטוטים שלו עצמו כאילו ההעתקה רק “מפרסמת אותו”. המסר כאן חד: יש הבדל בין ביטחון עצמי לבין ניסוח שעלול לפגוע אסטרטגית. לדבריה, היא תמיד מדגישה ליוצרים ולעוקבים שלה שגניבת קניין רוחני אינה מחמאה, גם אם היא גורמת לך להרגיש שמישהו שם לב לעבודה שלך.
מה הלאה?
בשלב הזה, אין תגובה רשמית מהפקת התוכנית. אבל אם התיק יתקדם, נראה שבית המשפט יצטרך לענות על שתי שאלות מרכזיות: האם הייתה חשיפה אמיתית ליצירה, והאם מדובר ביצירה מקורית ולא וריאציה על משהו שכבר קיים.
בינתיים, רוקדים עם כוכבים ממשיכה להיראות כמו תחרות של כישרון, אבל מתחת לרגליים מסתתר דיון על זכויות, גישה ויצירתיות. ומה שקרה אחר כך לא נראה כמו משהו שהאולפן התכונן אליו.
