זה הסוג של כותרת שתופסת אותך באמצע היום וגורמת לעצור: קלב שומו, סולן להקת Beartooth לשעבר התקפה התקפה, יצא מהארון כהומו אחרי יותר מ-14 שנים של נישואים. מה שמעניין פה לא רק “ההצהרה”, אלא כל התקופה שקדמה לה: למה עכשיו, איך זה השפיע עליו, ואיך אשתו Fleur מנסה לאזן בין אהבה, כאב והתרסקות של החיים שהם בנו יחד.
שומו (בן 33) הודיע על כך באינסטגרם ביום שבת, 23 במאי. הוא כתב שהרגיש שהוא “נאלץ” להתייחס לשמועות שהלכו והתרבו סביב החיים האישיים שלו, לפני שהן יתחילו לפגוע באנשים הקרובים אליו באמת. ואז הגיע המשפט הפשוט והחד: “אני גבר הומו בגאווה”.
למה זה היה כל כך קשה לו להגיד?
כאן מגיע החלק האנושי, וזה גם החלק שאנשים נוטים לדלג עליו: שומו תיאר שנים של התמודדות פרטית עם הזהות המינית. הוא קשר את המאבק הפנימי הזה לתחושות של שנאה עצמית ובושה, שגם חלחלו לשירים שלו לאורך השנים.
הוא לא דיבר רק על “גילוי עצמי” ורגע הארה. הוא תיאר כמה קשה היה לנווט את הרגשות, וגם להבין מה עושים עם העובדה הזו כשהיא יושבת לך מתחת לעור. ובמילים אחרות: הוא לא רק יצא מהארון, הוא גם ניסה לא להישבר תוך כדי.
מה Beartooth קשור לזה? הרבה יותר ממה שחושבים
שומו אמר שהאמנות שלו תמיד הייתה ניסיון לרדוף אחרי מי שהוא באמת, מהאלבום לאלבום. לטענתו, מי שעוקב אחרי הלהקה בשנים הראשונות היה יכול לזהות שכמה מהאלבומים נוגעים בגידול דתי, דיכאון, שנאה עצמית וחוסר תקווה.
ואז הוא מודה משהו שממש צורם לבטן: הוא היה אסיר תודה על האלבומים האלה, אבל לפעמים הרגיש מבוכה על זה שלא נתן לעצמו לחפור יותר לעומק בשורשים כל כך הרבה זמן. כלומר, הוא יצר מוזיקה שמכילה כאב, אבל לא תמיד העז לפרק את הכאב עד הסוף.
הפתרון שהוא מצא היה לשתות. ואז הוא הפסיק
עוד פרט שמסביר למה ההודעה הזו לא “טרנד”: שומו אמר שאלכוהול היה חלק מהדרך שבה הוא דחה את ההתמודדות עם מה שהוא מרגיש. הוא כתב שהוא קבר רגשות בעזרת אלכוהול במשך עשור, ורק כשהחליט להניח לזה ולהתמקד בלמה הוא הרגיש כך במשך זמן כה ארוך, הוא התחיל תהליך ישיר יותר של השלמה עם המיניות שלו. המטרה, לפי דבריו: להגיע בסוף לאהבת עצמי.
הוא גם הבטיח שהמוזיקה שלו תמשיך לשקף את הקשר שלו לזהות ולכיוון שהוא בוחר לעצמו. ההבנה החדשה תשפיע על העבודה הקרובה, והוא נשבע לא לדלל יותר את מה שהוא רוצה להביע, לא במוזיקה, לא בטקסטים, ולא בדרך שבה הוא מציג את עצמו.
אשתו Fleur: תמיכה, אבל זה כואב ומבלבל
Fleur שומו בת 41 פרסמה תגובה נפרדת, ושם זה כבר נהיה מורכב באמת. היא תיארה את החודשים האחרונים כתקופה “מבלבלת וכואבת במיוחד” לעבור אותה. היא הבהירה שהיא עדיין רוצה לתמוך בקלב, אבל אי אפשר להעמיד פנים שזה לא שובר.
היא גם אמרה שההכרזה של קלב מסמנת סיום של נישואים שהיא עדיין מתאבלת עליהם. בתור מי שהייתה שותפה לחיים האלה, היא מספרת שגם כשהיא ממשיכה לדאוג לו עמוקות, זה היה כואב לשניהם.
Fleur כתבה שהיא תמיד תרצה לאהוב, להגן ולתמוך בו, ושבמשך השנים דאגתה לרווחתו הייתה הדבר הכי חשוב לה. יחד עם זאת, היא הודתה שהיא ראתה את הבלבול והכאב שלו בזמן המאבק, אבל לא ידעה איך לעזור לו דרך זה.
המשפט הכי חזק שלה הוא על הדואליות: היא היחידה שצריכה להתמודד עם שני הדברים בו-זמנית. מצד אחד לתמוך בו, ומצד שני לאבד את כל מה שבנו יחד. היא אמרה שזה קשה להפליא להבין איך עושים את זה, ושהיא שואלת את עצמה המון דברים, אבל דבר אחד היא לא מתכוונת לערער: ההיסטוריה שלהם.
14 שנים של זוגיות, “fun, adventure & love”
Fleur תיארה את כמעט 14 שנות הנישואים שלהם כתקופה נפלאה, מלאה בכיף, הרפתקאות ואהבה. היא הוסיפה שאף אחד לא יכול לדעת באמת מה עומק האהבה בין שני אנשים, אלא הם עצמם. במילים אחרות: גם אם כולם ינסו לפרש את הסיפור, הם לא יוכלו להחזיק את הסיפור במלואו.
בסוף, התמונה שעולה כאן היא לא “חדשות בידור”. זו סדרה של החלטות, שתיקות, מאבקים והשלכות רגשיות על אנשים אמיתיים. השאלה הגדולה שמריח לי פה: כמה זמן אפשר להחזיק חיים כפולים לפני שהלב והבית משלמים את המחיר?
