הילי ילון, מי שעדיין מזוהה בעיני רבים עם סדרת הנוער האייקונית השמינייה, חזרה לכותרות אבל הפעם בדרך הכי אישית שיש. זמן קצר אחרי שחלפה שנה וחצי מאז לידה שנייה, ולאחר שנים של טיפולים הורמונליים, היא העלתה לאינסטגרם פוסט ארוך וכנה על דימוי גוף, בושה והמחיר ששילמה בלב.
מי שחשב שהכול אצל ילון נגמר על המסך, כנראה לא הכיר את השגרה מאחורי הקלעים. לדבריה, כל החיים היא מצטלמת ומרגישה “שמנה וחרא עם עצמי”, ואז מגיע הרגע הקבוע שבו אחרי שעובר זמן היא פתאום מבינה שאולי היא מגזימה ושדווקא בתמונות היא נראית יפה. רק שהפעם, המציאות לא הייתה כל כך פשוטה.
שנה וחצי אחרי לידה שנייה: “לא ירדתי גרם”
ילון כתבה שבתקופה האחרונה היא עברה לא מעט: מילון טיפולים הורמונליים של שנים, חודשיים וחצי של ביקראם יוגה מדי יום, שזה 90 דקות של הזעה. למרות ההשקעה, לדבריה זה לא הזיז את המשקל אפילו גרם אחד. ובכל זאת היא מסבירה שהגוף כן עשה משהו אחר: ייתכן שנבנתה מסת שריר, פשוט בקצב שהיא לא ראתה על הסקאלה.
הקטע שהכי טלטל: הבושה הפכה לחסם לא רק בגוף
החלק המפתיע באמת בפוסט הוא לא המספרים ולא האימונים, אלא ההודאה הרגשית. ילון סיפרה שהיו רגעים שבהם היא הרגישה שנשים מלאות יותר נתפסות כסקסיות בעיניה, אבל בפועל היא נתקעה במקום בגלל דימוי הגוף שלה. היא תיארה מצב שבו מישהו ביקש ממנה לשלוח תמונה והיא התביישה עד כדי “נחמץ ליבה”.
עוד היא חזרה אחורה לתקופת הטיפולים לקראת היריון וסיפרה שבגלל פחד שהאקס שלה יראה כמה השמינה, היא אפילו לא התקרבה לתל אביב. המשפט הזה ממחיש עד כמה הדימוי הפך לא רק למחשבה, אלא להתנהגות שמכתיבה לה איפה היא תהיה ועם מי היא תתמודד.
“אפילו ויתרתי על אהבה”
בשלב שבו היא כבר לא מחביאה כלום, ילון כתבה משהו שממש קשה לקרוא בלי לעצור: היא הודתה שויתרה על אהבה בגלל הדרך שבה היא שפטה את עצמה. כלומר, לא רק הגוף היה הנושא, אלא האמונה שלה שהיא לא ראויה. היא גם תיארה שהשומן, מבחינתה, הפך לתקופה של הסתרה ושמירה מהעולם, מעין מחסום שהולך איתה ומצמיד לה בושה פנימית.
ואז מגיעה התוספת הכי חשובה: זה לא פוסט של “אני משלימה עם הכול”, אלא של “אני רוצה לשנות”. ילון כתבה שהיא כן בעד לרדת את ה 20 קילו המיותרים, בעצת רופאים, בצורה בריאה והדרגתית. יחד עם זאת היא הדגישה שהיא לא רוצה להעניש את עצמה עד שהיא תהיה “מוכנה”, אלא להוריד מטען חורג כי הוא כבד ולא בריא, ובמקביל ללמוד לאהוב את מה שיש בינתיים.
המסר לעוקבות: רכות, לא שיפוט
היא סיימה במסר חזק לעצמה ולמי שמזדהה: “את לא לבד”. היא סיפרה שבימים האחרונים פגשה צלמת מקסימה והחליטה לעשות תמונות, ועכשיו היא מתלבטת מה מרגש אותה יותר: המשפחה היפה שיש לה או העובדה שהיא נראית, לפי הראש שלה, כמו לווייתן. אבל אז היא עושה את הטריק המנטלי שלה: היא מזכירה לעצמה שלווייתן הוא יצור חמוד, ושמה שמפריע אפשר לשנות. העיקר היא הדרך, ולא המטרה כעונש.
