נועה תשבי, שאחרי שנים הפכה גם לקול בולט של הסברה וערכים ברחבי העולם, שיתפה אתמול רגע קשה וכואב במיוחד. הפעם זה לא היה קשור לפרויקטים או למסרים לציבור, אלא לטרגדיה האישית שלה: אמה, יעל ארצי תשבי, הלכה לעולמה.
בתזמון הלא פשוט, ביום האם הבינלאומי, תשבי בחרה להקדיש לאמא שלה הודעה מרגשת וטעונה. היא כתבה בגילוי לב שזו בדיוק הייתה תחושת הקרבה אליה, ושאמא שלה עבורו הייתה כמו אור ורכות. את הפוסט היא סיימה במשפט שמבהיר כמה זה עדיין חי בתוכה: “תמיד נאהב אותך” ובקשה רגועה של “נוחי על משכבך בשלום”.
המשפטים שמראים את הקשר ביניהן
אבל מה שתפס את כולם הוא לא רק ההודעה על הפרידה, אלא גם איך שתשבי תיארה את האופי של אמה. היא סיפרה שאמה הייתה אדם שאכפת לה באמת מאמת, מצדק ומה שנכון, גם אם זה אומר להסתבך בדרך. לדבריה, לפעמים זה הגיע עם ויכוחים סוערים שעלולים לגרום לאי נוחות לצד השני, אבל בסוף גם לגרום לכולם להבין ולהיכנע לעובדות.
תשבי הוסיפה שאמא שלה ראתה את העולם בצורה חדה וברורה יותר מכל אחד אחר. במילים אחרות, היא לא רק גידלה אותה, אלא גם “כיוונה” אותה לראות דברים כמו שהיא רואה אותם עד היום.
הטוויסט, הסקרנות והעומק שמגיעים ממנה
בקטע הכי אישי ומסקרן, תשבי ניסתה להסביר מאיפה מגיעים חלקים מאישיותה. היא כתבה שלדעתה רוב הדברים הטובים שבה באים מאמה. בין השאר היא תיארה את עצמה כבן אדם עם “טוויסט קטן וקצה חד”, כזה שקשור לסקרנות שלא נגמרת ולצורך להבין בלי הפסקה. היא גם כתבה שהיא לא מצליחה לשתוק כשסביבה יש אנשים שהיא רואה כ”אידיוטים שימושיים”, כלומר כאלה שמתפקדים אבל לא באמת חושבים לעומק.
בנוסף, היא הזכירה את העומק של הידע שקיבלה, את החשיבות של חינוך, ספורט ואכילה בריאה. תשבי ממש לא נשארה ברמת העקרונות, אלא גם חיברה את זה לתרבות אוכל: היא סיפרה שאמה הקפידה על אכילה עונתית הרבה לפני שכולם התחילו לדבר על זה כטרנד.
המורשת של יעל ארצי תשבי: לא רק ערכים, גם דעה
תשבי גם חשפה שאמה הקדימה את זמנה בתחומים שונים. היא ציינה שאמה הייתה מעורבת וקשובה לשיח סביב נשיא ברק אובמה, לשינויים תרבותיים בישראל, וגם לנושא מערכת נשק מבוססת לייזר. ואז היא סיכמה את הכל במשפט שמרגיש כמו חתימה של בן אדם עם עמוד שדרה: “לאמא שלי לא היו ערכים, היא הייתה ערכים”.
בסוף, היא חזרה לנקודת הלב. היא הודתה לאמא שלה על כל מה שהעניקה לה, והביעה תקווה שאמא שלה ידעה כמה בת מזל היא הייתה. ובמקביל, תשבי לא הסתירה את העובדה שהיא עצמה הייתה אסירת תודה כל הזמן, גם כשלא תמיד אמרה את זה בקול.
הפוסט של נועה תשבי גרם להרבה עוקבים לעצור רגע ולהבין דבר אחד: לפעמים פרידה היא לא רק עצב, אלא גם זיכרון חי שממשיך ללכת איתנו קדימה.
