סלבס

קטיה אברבוך שברה שתיקה: מה שקרה לה בלילה ההוא לא נגמר שם

כוכבת חתונה ממבט ראשון סיפרה על האונס שעברה, על ההתמודדות והמאבק למען נפגעות אחרות

3 דקות קריאה 32
בהתאם לסעיף 27 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (שימוש הוגן לצרכי דיווח ותוכן עיתונאי)

קטיה אברבוך, דוקטורית לעתיד שכבר הפכה לשם מוכר בזכות העונה החמישית של חתונה ממבט ראשון, בחרה הפעם לא לשתוק. בתוכנית חשיפה עם חיים אתגר היא סיפרה בגילוי לב על אונס שעברה לפני כעשור, על ידי סטודנט שלמד איתה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון.

מה שהיא תיארה הוא לא רק סיפור של אירוע חד פעמי, אלא שרשרת של שנים שבהן היא ניסתה להמשיך הלאה, ללמוד, לבנות חיים, ורק אחר כך להעז ולהתלונן. לדבריה, האירוע התרחש בבית הוריה בשנת 2015, בזמן שהם היו בחו"ל. אברבוך וזהר היו חברים ללימודים, והם סיכמו להיפגש ולצאת יחד. אחרי שהיא אספה אותו, הוא טען שהוא עייף והציע שוב ושוב שתישארו בבית ותשתו קפה.

אלא שבשלב מסוים, לפי עדותה, השיחה קיבלה כיוון אחר. באותו הערב, היא סיפרה כי זהר ביצע בה מעשה סדום למרות התנגדותה. לאחר שהאירוע נגמר, היא דרשה ממנו לעזוב, אבל לטענתה הוא התנה את זה בכך שהיא תיתן לו חיבוק. אברבוך תיארה את הרגעים האלה כמשהו שכולל גם אימה וגם כפייה, לא רק פיזית אלא גם נפשית. היא אמרה שהיא הייתה מזועזעת ורק רצתה שהוא יעוף משם, אבל נאלצה לעמוד שם ולהיענות לדרישה.

למה היא לא התלוננה מיד?

לפי אברבוך, בהתחלה היא בחרה שלא להגיש תלונה. הסיבה, לדבריה, הייתה חשש שההליך יפריע לה להגשים את החלום ולסיים את לימודי הרפואה. לכן היא המשיכה ללמוד לצדו, עד לסיום התואר. רק כמה שנים אחר כך, כשהיא פגשה אותו שוב במקרה בבית חולים, היא החליטה שהפעם היא עושה את הצעד ומגישה תלונה.

בדצמבר 2019, כמעט חמש שנים אחרי האירוע, היא הגישה תלונה נגד מישאל זהר. אברבוך טענה כי במהלך התהליך במשטרה נתקלה ב"התנהלות בעייתית". בנוסף, היא סיפרה שבסמוך להגשת התלונה היא עברה את התהליך בחתונמי, ובמפגש עם הפסיכולוגית שיתפה במה שעבר עליה. בתוכנית היא הכירה את ליאור אורן, ולאחר החתונה היא שיתפה גם אותו בדברים שהיא נושאת איתה.

המשפט, ההרשעה והעונש

ההליך המשפטי שהתנהל במשך שנתיים התקיים בדלתיים סגורות. בסיום המשפט, זהר הורשע בעבירות שיוחסו לו ונגזרו עליו 3 וחצי שנות מאסר וכן פיצויים בסך 50 אלף שקלים לאברבוך.

בפסק הדין צוין כי בית המשפט ראה בנסיבות המקרה חריגות ויוצאות דופן שמצדיקות חריגה מטווח הענישה. בין השיקולים שעלו: העובדה שהעבירה בוצעה לפני עשור, העובדה שלאחר האירוע ולאורך זמן התנהל אורח חיים נורמטיבי ולא הייתה מעורבות בעבירות נוספות, אינדיקציות להפחתת מסוכנות, תרומות להתנדבויות שונות, תרומה לביטחון המדינה כולל במלחמת חרבות ברזל, וגם העובדה שאחרי הכרעת הדין הנאשם נרתם להליך טיפולי פרטי.

היא נלחמת כדי שנשים אחרות ירגישו שליטה

אברבוך לא הסתפקה בחשיפה אישית. היא אמרה שהיא רוצה לעזור לנפגעות אחרות, לגרום למישהי להבין שהיא יכולה להחזיר לעצמה את השליטה על החיים. בהמשך הדברים היא רמזה גם על משמעות החשיפה עבורה, לא רק כפריקה רגשית, אלא כצעד שמטרתו שינוי.

בתגובה של עורך דינו של זהר בעניין התוכנית נאמר כי לפני כעשר שנים, בתקופה שבה היו סטודנטים בגיל דומה, התקיים מפגש אינטימי בין קטיה למישאל. נטען כי זהר לא הכחיש את קיומו של המפגש, ושיש מחלוקת לגבי מה היה מוסכם ובוצע ביוזמתה של אברבוך. עוד צוין שההליך המשפטי טרם הסתיים סופית, לאחר שהוגש ערעור לבית המשפט העליון, ושבית המשפט עיכב את ביצוע גזר הדין עד להכרעה.

בינתיים, אברבוך ממשיכה קדימה. והיא עושה את זה עם מסר ברור: לא עוד לשתוק לבד, ולא עוד להשאיר נשים להתמודד עם הכאב שלהן בלי לדעת שהן זכאיות לקבל בחזרה את חייהן.

שתף: WhatsApp Facebook X
שתפו את הכתבה