לא קורה בכל יום שאנשים שבדרך כלל “חופרים זה לזה” באולפן מצליחים לצאת מאותה שיחה עם אותו מסר. היום זה בדיוק מה שקרה: ינון מגל ואייל ברקוביץ נפגשו במטבחון של רדיו 103FM, המקום שבו הם משדרים יחד, אבל הפעם המפגש קיבל טון שונה. לא רק שהם היו תמימי דעים על הנושא, הם אפילו לחצו ידיים בסיום.
ברקוביץ פתח את השיחה עם אמירה חדה במיוחד. לדבריו, איימן עודה ואחמד טיבי, שלטענתו הם “שונאי ישראל”, לא גינו את אירועי ה 7 באוקטובר. הוא הדגיש שהעובדה שהם חיים בישראל ועדיין לא הביעו גינוי בנושא היא מבחינתו סיבה לפסול אותם, ואמר את זה בצורה חד משמעית: מבחינתו זה נגמר.
מגל, כהרגלו, לא נשאר רק עם תגובת נגד. הוא שאל את ברקוביץ מה המשמעות של זה, כלומר מה זה אומר על מה שהם באמת חושבים על האירוע. ברקוביץ השיב באותה קו מחשבה: מבחינתו, מי שלא מגנה את ה 7 באוקטובר, זה כי יש לו יחס עוין למדינה, ולכן הוא מסווג אותם כמי ששונאים ישראל.
גם בדיחות קטנות, וגם אותו כיוון
כמו בכל שיחה שלהם, זה לא נשאר רק ברמה הרצינית. ברקוביץ הזכיר גם שמנסור עבאס הוא, לפי תפיסתו, “יותר עדין”. מגל לקח את זה לכיוון של הומור יבש והתבדח: הוא ציין שעבאס שונא ישראל אבל בעדינות. זה גרם לאווירה להתמתן לרגע, אבל המסר המרכזי נשאר זהה.
הקטע שסגר את הכל: לחיצת היד
בסוף השיחה, אחרי כל הדיון וההסכמות, הגיע הרגע שממש בולט על רקע הדינמיקה המוכרת: השניים לחצו ידיים. מגל אפילו הוסיף איחול בסגנון של “יישר כוח”, וביקש מהצד השני להיות בקשר. כלומר, למרות שהשיח היה טעון ומלא אמירות חדות, הם בחרו לסיים במחווה שגם נראית כמעט טקסית.
אז מה הסיבה האמיתית לכך שזה קרה דווקא עכשיו? קשה לדעת אם מדובר במצב רוח חריג או בעובדה שהם פשוט קלעו לאותו נרטיב באותו רגע, אבל דבר אחד ברור: הפעם זה לא היה רק ויכוח. זו הייתה נקודת הסכמה נדירה, עם לחיצת יד שממש גורמת לחשוב מה יקרה בפעם הבאה.
ומה הלאה?
כמו תמיד, ברגע שהרשת קולטת מחווה כזו, כולם רוצים לדעת האם זה סימן למשהו גדול יותר או רק רגע חד פעמי. כי אם מגל וברקוביץ מצליחים להסכים על נושא רגיש ולסיים בטוב, אז מי יודע, אולי עוד הפתעות בדרך.
