סלבס

אלמנתו של שגיא טרבלסי ז"ל נשברת מכאב: הפוסט ששובר את הלב

אחרי ארבע שנים של מאבק במחלה, שרה נפרדה מהאהוב שלה עם מילים אישיות על העתיד שכבר לא יגיע

3 דקות קריאה 11
בהתאם לסעיף 27 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (שימוש הוגן לצרכי דיווח ותוכן עיתונאי)

שבוע אחרי שהלך לעולמו, שגיא טרבלסי ז"ל ממסלול הריאליטי הישראלי הותיר אחריו חלל ענק, במיוחד בלב של אשתו שרה. טרבלסי, בן 36 בלבד, השתתף בעונה השביעית של הכוכב הבא, ולפני כן בעונה השישית של כוכב נולד. אחרי שנים שבהן נלחם במחלת הסרטן, הוא נפטר והשאירה אותו מאחור: אישה ועוד ארבעה ילדים.

בפוסט שפרסמה באינסטגרם, שרה כתבה ש"השבעה כבר נגמרה" אבל עדיין לא מצליחה לעכל את המציאות. היא תיארה כמה מוזר לה לדבר על שגיא לא בלשון הווה, כי הוא היה מבחינתה חלק מהעתיד שלה. עוד לפני שהיא נכנסת לפרטים, ברור שהכאב לא מתחלף בכותרות, אלא פשוט נשאר. הרגעים הקטנים בבית, כך היא מתארת, הם אלה שמכאיבים באמת.

הזכרונות, מהרגעים הראשונים ועד המשפחה שבנו

שרה חזרה אחורה לסיפור ההיכרות שלהם ולחיים שהלכו ונבנו יחד. היא כתבה איך הכול התחיל כמעט לגמרי במקרה, ומהרגעים שבהם שגיא היה חלק מהיומיום שלה, ועד לרגע שבו הכול קיבל תפנית משמעותית. לדבריה, ההתאהבות התרחשה דרך האופי שלו: הצחוק, השנינות, היכולת לתקשר והקסם שהיא הרגישה עוד לפני שהכול הפך לרציני.

אחרי זה הגיעו השנים שבהן הם עברו תהליך שלם ביחד. שרה הזכירה את החתונה, את החופשות, את התקופה של הקורונה, וגם את הניסיונות להקים עסקים. ובתוך כל זה, ארבעת הילדים שלהם קיבלו מקום של כבוד. מבחינתה, הם לא רק חלק מהחיים, אלא הזיכרון הכי יפה של שגיא.

4 שנים של מאבק, ושובל של תקווה

באותו פוסט היא גם התייחסה למחלה בצורה ישירה ומרגשת. שרה כתבה שמדובר היה במחלה שנמשכה ארבע שנים, ושבמהלכן הם נלחמו יחד שוב ושוב, גם מול כל מה שהיה נגד. למרות הסוף הכואב, היא מדגישה שהמאבק הותיר משהו אחר: שובל של תקווה, חיות וצחוק. היא הוסיפה שגם השבוע היא קלטה עד כמה שגיא נתן השראה לאחרים, ושכמה אנשים הרגישו את זה דרך הסיפור שלהם.

האהבה שלא נעלמת גם כשאין יותר תשובות

בסיום, שרה כתבה על תחושת הכאב שעדיין מהדהדת בלב. היא סיפרה שהיא יודעת ומאמינה שהוא במקום טוב, אבל כשכולם נרדמים ושקט עוטף את הבית, הרגשות עולים חזק. היא חיברה בין געגוע לבין תפילה, והמשיכה באמירה הכי אישית שיש: היא אוהבת אותו, כותבת לו כמי שאמור עדיין להיות שם מחר.

הפוסט הזה הפך מהר מאוד לעדות חיה לא רק לפרידה, אלא גם לאהבה שהייתה, למשפחה שנבנתה, ולשאלה שאף אחד לא באמת רוצה לשאול: איך ממשיכים מכאן. ובינתיים, התשובה היחידה שמגיעה היא המילים שלה, שממשיכות לדבר בשמו.

שתף: WhatsApp Facebook X
שתפו את הכתבה