אוריאן ספיבק היא אחת הדמויות הכי בולטות ברשת בתקופה האחרונה, אבל מאחורי התוכן המבריק והביטחון על המסך יש סיפורים לא פשוטים. בראיון פתוח במיוחד היא חזרה לאירוע שהפך לוויראלי: סרטון שבו חייל צילם אותה ברכבת והשפיל אותה בפומבי. הוא התנצל, אבל ספיבק מדגישה שהיא לא קונה את זה. “ההתנצלות לא משנה לי”, היא אומרת, ומסבירה למה.
הכול התחיל כשהיא הייתה בדרכה לאירוע של הקהילה הגאה. באותו רגע, במקום להתנהל כרגיל, הסרטון עלה לרשת והפיצוץ הגיע מהר. החייל מחק בסוף או חסם, אבל ספיבק מספרת שהנזק כבר נעשה. לדבריה, כשזה מתפרסם ככה ברשת, ההשפעה יכולה להימשך גם במציאות. “זה משפיל, וזה מביך”, היא מודה, ומספרת שגם אחרי האירוע היא נתקלה בתגובות ובקריאות לא נעימות בקניון.
“העונש שלי זה לצאת עם סטרייטים”
ספיבק לא עוצרת רק באירוע ההוא. היא מדברת גם על החיים האישיים ועל הדייטים, ובאופן די מפתיע היא טוענת שהאתגר הגדול עבורה הוא דווקא זוגיות. לדבריה, כשהיא התנהלה בעולם של הומואים היא יכלה לצאת עם מי שנמשך למה שהיא, ואז התחיל שינוי מגדרי, וגם הנטייה המינית שלה השתנתה. התוצאה, לדבריה, היא שהיא מוצאת את עצמה יוצאת עם גברים סטרייטים. “זה מרגיש כמו עונש”, היא אומרת בחיוך מריר, ומסבירה שברוב המקרים גברים נמשכים לטרנסיות אבל לא תמיד מוכנים לצאת עם זה בפומבי או לבנות קשר לטווח ארוך.
היא מספרת על דייט קצר ומרגש עם בחור שהתייחס אליה “כמו בחורה רגילה”, וזה נתן לה תקווה. אבל אז הגיע רגע שממש שבר לה את האווירה: למרות שהיו ביניהם סימנים טובים, כשנכנסו למסעדה, המלצריות התלהבו ממנה, חיבקו, ביקשו ממנה להעלות סטורי על קינוח, והכול הרגיש לה לא במקום בתוך דייט אינטימי. היא מדגישה שהיא לא כועסת על המעריצות, פשוט לא מצליחה להרגיש בנוח כשזה קורה בדיוק כשאת מנסה לנהל קשר אנושי אמיתי.
3 דברים שהיא לא מתביישת לומר בקול רם
1. טיפוח הוא לא מותרות, זה חלק מהזהות
אוריאן מדברת על הנראות כאבן יסוד בחיים שלה. היא אומרת שכשהיא נראית טוב היא מרגישה טוב, וזה גם קשור לחוויות שעברו עליה בעולם הטרנסי: אם אתה נראה כמו “בתחילת הדרך”, לא תמיד מתייחסים אליך בכבוד. לעומת זאת, אם אתה נראה מושקע ומתוקתק, השיח משתנה. “זה עניין של מעגלים ואסתטיקה אישית”, היא מסבירה. ובאותה נשימה היא גם נותנת קרדיט לנשים טרנסיות שמעדיפות לחיות רגוע ולהיראות כמו שהן, בלי להעמיס על עצמן.
2. היא לא חושבת שיש דבר כזה “בחורה לא יפה”
ספיבק מחדדת שהיא לא מאמינה במושג של “מכוערת”. מבחינתה, יש מי שלא מטופח, לא מי “לא מסוגל”. היא מספרת שבעבר ניהלה חנויות תכשיטים ובגדים, ושם הבינה כמה אנשים מגיבים לנראות ולמסר שהגוף משדר. גם אם זה נשמע שטחי, היא טוענת שזה פשוט הדרך שבה אנשים מקשיבים.
3. היא הקפיאה זרע בגלל חלום שהתעורר
אחד החלקים הכי נוגעים בסיפור שלה הוא ההחלטה להקפיא זרע. לטענתה, לפני שנתיים וחצי בערך, אחרי שינוי בטיפול ההורמונלי, היא הרגישה שהטסטוסטרון חוזר. כשהיא עשתה בדיקות התברר שהערכים גבוהים, ואז משהו דחף אותה קדימה עם מחשבה שלא הייתה קיימת קודם: “פתאום אמרתי שאני רוצה להיות אמא”. היא מספרת שכדי לבצע הקפאת זרע צריך להגיע לפגישה בשימור פריון, להבין שההליך עלול להיות בלתי הפיך מבחינת השימוש בזרע בעתיד, ואז לקבל החלטה. היא בחרה להקפיא, ולדבריה זה היה תהליך מורכב, אבל היום היא מרגישה יותר טוב.
היא לא מוכנה לשתוק על הבריונות
ספיבק מספרת שגם לאחר האירוע ההוא, היא ממשיכה לחוות השפלות מילוליות, וגם אלימות סביב בני נוער. היא לא מנסה להכליל את כולם, אבל מתארת מציאות שבה ילדים מציקים, צועקים לה שמות ומטרידים אותה כך שלא תמיד נעים לה לצאת מהבית. לדבריה, היא לא מתכוונת לשתוק. במקום להגיב באלימות, היא מצלמת ומטפלת דרך כלים משפטיים, כי מבחינתה זה חייב לעצור.
ובסוף היא מסכמת את המסר שלה בצורה הכי ברורה שיש: “אני אישה טרנסית פה במדינת ישראל ומגיע לי להיות כמו כולם”. לא רק להיות קיימת, אלא לקבל שוויון זכויות אמיתי, כולל סביב נושאים כמו מיסוי, שירות צבאי וזכויות הורות. והיא מוסיפה: היא לא מבקשת רחמים, היא מבקשת כבוד.
מה הלאה: שירה ופודקאסט שנבנה לבד
למרות הכובד, ספיבק גם מדברת על חלומות. יש לה שיר חדש שהיא עובדת עליו עם מפיק ותיק, והיא מספרת שהיא לא חושבת שצריך “קול יפה” כדי לעשות מוזיקה או להחזיק פודקאסט. “צריך סיי וזיהוי”, היא אומרת. בנוסף, הפודקאסט שלה, “ביזיוני ברמות”, הוא פרויקט שהיא בונה בלי חסויות, עם האולפן והסוכנות שלה עצמה, ובכל פעם שהוזמנה לפודקאסטים של אחרים, הקהל ביקש עוד ממנה.
ואם אתם תוהים מי החלום לאירוח, היא לא מתביישת: דנה אינטרנשיונל.
