מייגן מרקל נחתה באוסטרליה עם חיוך שמסמן “אנחנו כאן כדי לעשות טוב”, אבל מהר מאוד גם עם משפט אחד שמדליק ויכוחים: היא ביקשה מהאוסטרלים לקרוא לה “מג”. כן, בלי “דוכסית”, בלי פורמליות. פשוט Meg. וזה קרה ממש בטקס הראשון של הטור ה”חצי-מלכותי” שלה ושל הארי, שמתחיל עכשיו בסבב ביקורים באוסטרליה למרות ביקורת חריפה על העלות למשלם המסים.
במהלך הביקור במלבורן, כשקיבלו אותה ואת הארי בחום באירוע בבית חולים לילדים, הצוות והנוכחים הבינו את המסר: הם רוצים להישמע “קרובים”, לא “ממלכתיים”. אפילו עוזריה של הזוג הרגיעו אנשי צוות: הארי ומייגן בסך הכול נוחים עם איך שקוראים להם, והם בסדר גמור עם הפשטות.
אבל זה לא סיפור של כותרת חמודה בלבד. כי במקביל לאנרגיות החיוביות, יש רעש לא קטן ברקע: האשמות על שימוש בקשרים מלכותיים כדי להרוויח, שאלות על תמחור אירועים, וגם ויכוח ציבורי על מי אמור לשלם על אבטחה. יש מי שרואים בטור הזה ביקור צדקה, ויש מי שטוענים שזה נראה יותר כמו קמפיין עצמי.
איך זה התחיל: “Call me Meg” מול עיניים של קהל
היום הראשון התחיל בביקור בבית החולים המלכותי-לכאורה, עם פגישה ארוכה יחסית: קרוב ל-45 דקות שבהן מייגן והארי שוחחו עם ילדים, הורים וצוות. אחר כך מייגן לקחה חלק בביקור עצמאי שבו הגישה אוכל במקלט לנשים. היא לבשה תכשיטים יקרים במיוחד, כולל עגילי לב בצבע זהב, שעון של דיאנה, וצמיד טי־פני. אחר כך הם חזרו יחד לפעילות יצירה משפחתית במוזיאון לאמנות ותיקים.
וכאן מגיע הרגע הקטן שמייצר רעש גדול: בשיחה עם משורר ותיקי אוסטרליה, נשאלה השאלה איך לפנות אליהם. הארי ענה בקלילות, מייגן זרקה “Call me Meg”. זה נשמע כמו בדיחה תמימה. אבל כשיש סביב זה כל כך הרבה ויכוחים על “מלכותיות מול שיווק”, כל משפט כזה הופך לסמל.
המחיר, האבטחה והטענה: “לא לקחת מאיתנו”
בין הטענות שעלו: שהביקורים והאירועים העסקיים מלווים בעלויות שמתחלקות לא בצורה שמסכימה לכולם. גם כשמדובר באירועים שמוצגים כפרטיים, יש ביקורת על כך שמערך משטרתי נדרש לאבטחה. פוליטיקאים מקומיים אמרו במפורש: שוטרי ויקטוריה אמורים לספק ביטחון לתושבים, לא להתפנות כדי להגן על ביקור של מיליונרים.
במקביל, נשמעה ביקורת ציבורית על כך שהטור “מנצל” את אוסטרליה כמו כספומט. יש מי שהתייחסו לזה גם דרך השוואה מרושעת: אוסטרליה טובה להם כשהם היו מלכותיים, ועכשיו הם כביכול רוצים ליהנות שוב, רק שהפעם זה נראה יותר כמו תשלום בעד נוכחות.
צדקה או פרסום? המקומיים לא כולם קנו את הסיפור
לא כל מי שפגש את בני הזוג אמר “איזה כיף”. היו גם מי שטענו שלא ידעו שהם מגיעים, ושאלו למה הם בכלל פה. אחרים אמרו שהם לא מתכוונים אפילו לנסות לראות אותם, אלא רק להפנות מחאה.
ועדיין, אי אפשר להתעלם מהאחר: בחדר ההמתנה בבית החולים נאספו עשרות אנשים, והאווירה הייתה מרוככת יותר. כשהארי ומייגן הגיעו, הם התקבלו במחיאות כפיים, והם הקדישו זמן אמיתי למפגש עם ילדים חולים.
מה צפוי בהמשך
הטור נמשך ארבעה ימים וכולל אירועים במלבורן, בקנברה ובסידני, כולל פעילות הקשורה לאינוויקטוס. מייגן גם תופיע באירוע “Her Best Life” באזור קוג’י. מצד אחד זה מוצג כפעילות חברתית וקהילתית. מצד שני, עצם העובדה שמדברים על עלויות, על תמחור כרטיסים, ועל אבטחה ציבורית, הופכת כל ביקור לעוד פרק בסאגה שממשיכה להסתעף.
השאלה הגדולה היא לא אם מייגן יודעת להגיד “מג” או אם הארי מחייך נכון. השאלה היא למה דווקא עכשיו, ובאיזה מחיר. כי כשכולם מדברים על עלויות ועל תדמית, גם “Call me Meg” לא נשאר רק משפט חמוד.
