אברי גלעד וינון מגל, שני שמות מוכרים במיוחד בעולם התקשורת, מצאו את עצמם שוב במרכז סערה רשתית. הכל התחיל מקטע מתוך הפודקאסט טנדו, שבו גלעד ושורת דמויות נוספות דיברו על פוליטיקה, ומיד אחר כך זה התגלגל לפוסט עם אש בעיניים מצידו של גלעד ולתגובה עוקצנית במיוחד של מגל.
במרכז העניין עמדה אמירה של גלעד מתוך הפודקאסט, שבה הוא התייחס למפלגות גוש מסוים ואמר שלדעתו צריכה להיות קריאה להחרים את יאיר גולן ומפלגתו מלשבת בממשלה הבאה, אם וכאשר תוקם על ידם. ברגע שהקטע עלה מחדש, הסיפור קיבל חיים משל עצמו, והדיון הפך ליותר מסתם פוליטיקה של יום.
גלעד, מצדו, לא השאיר את זה באוויר. בעמוד הפייסבוק שלו הוא הבהיר למה הוא אמר את הדברים, ואיך הוא רואה את ההקשר. לדבריו, הדברים נאמרו אחרי שאמירות של גולן לגבי עצירת תקצוב התנחלויות בממשלה שבה ישב, עיצבו אותו במיוחד. הוא גם הדגיש שהוא בעד ההתנחלויות ורואה בהן, ובחוות החקלאיות, עניין שהוא כורח לאומי. ואז הגיע החלק החד: גלעד טען שהאמירה של גולן הצטרפה לעוד אמירות קשות מצידו, שלדעתו עלולות להשפיע על בוחרים שנמאס להם מהליכוד ומהנהגת נתניהו.
מה גלעד הוסיף בפוסט שהדליק את מגל
גלעד המשיך וכתב משהו שהרבה אנשים ציטטו: לדבריו, השמאלנים, כך לפחות הוא ניסח, יצאו לחפש סיבות למה הוא אדם ירוד, אבל הוא עומד על דעתו. הוא טען שמי שלא מבין שההתנחלויות הן עניין לאומי, לא צריך לשבת בממשלה. ואז הוא עבר להתקפה האישית, אבל בצורה שעדיין ניסתה להישמע כמו תיקון.
הוא טען שגולן תיקן את דבריו לאחר מכן, אבל מגל, שלטענתו גזר רק את הקטע המדובר, לא ציין את התיקון בפני העוקבים. גלעד עקץ ואמר שלמגל יש יכולת “להחיות” מילים בכל מצב נתון, ושזה אפילו נראה כמו השראה, רק שבמקרה הזה זה מגיע עם חוסר נוחות.
התגובה של מגל: “אוי אוי אוי” זה לא מה שחשבתם
מגל לא נשאר חייב. הוא ענה בסגנון שלו, עם קריצה ברורה: לדבריו, מישהו שלח לו את הקטע, הוא חשב שזה מעניין, והוא רק פרסם. ואז הוא זרק משפט שמסכם את הגישה שלו: מה הוא רוצה מהחיים של גלעד, וביקש ממנו לנסות לדמיין שהכל רע לו. מבחינת מגל, זאת הייתה גם עקיצה וגם ניסיון לשים סטופ לסיפור.
ואז הגיע התור של גלעד, ובגדול. הוא כתב למגל שהוא לא צריך לדמיין שהכל רע לו, כי הרוע לדבריו כבר יוצא ממנו במסווה של שמחה. הוא הפנה את האש לכיוון השימוש בכלי התקשורת של מגל, וטען שמגל עושה שימוש שנראה מסוכן לגורל עם ישראל. גלעד סיים את זה עם בקשה כמעט “חינוכית”: שיגלה מחדש עמוד שדרה, וייתן לו להוביל אותו. הוא אפילו הציע למגל לכתוב “אוי אוי אוי” ולהתקדם הלאה.
מי זה אברי גלעד ומה הקו שהוא מנסה לשמור
כאן נכנס גם הרקע של גלעד: בעבר הוא נמנה עם השמאל האידיאולוגי, אבל עם השנים הוא “חצה את הקווים” לכיוון הימין. יחד עם זאת, הוא מקפיד למתוח קו בין תמיכה בימין לבין תמיכה בנתניהו. הוא תקף לא פעם את ראש הממשלה ומשפחתו, ובטור שכתב הוא תיאר שהוא אלרגי לביבי ולסביבתו הקרובה, וטען שנתניהו פירק את החברה והחדיר שנאה. אבל הוא גם הודה שיש לנתניהו יכולות מדיניות ייחודיות.
למרות הכל, גלעד אמר בעבר שהוא לא מתכוון להצביע למפלגה שמזוהה כמחל, ומנגד גם לא הצהיר שהוא יצביע למי שמצהיר רק “לא ביבי”. הוא הסביר שיש בו הכרת הטוב וגם הבנה שיכולות מדיניות של נתניהו, אם המציאות לא תתהפך שוב, עשויות ליצור סדר עולמי חדש. ובסוף, הריב הנוכחי מוכיח שהפוליטיקה מבחינתו היא לא רק דעה, אלא גם דרך להמשיך ולדחוף את השיח.
