גיא לואל, אחד השמות הוותיקים והבולטים על המסך, מצא את עצמו במרכז סערה רשתית אחרי דברים שאמר במהלך השתתפות בפודקאסט. הפרק, שעלה לשיח תחת הכותרת “לשחרר את הדוב” מבית “הפודיום”, הפך מהר מאוד לדיון סוער במיוחד סביב נושא רגיש של הנקה בציבור.
הכול התחיל ממשפט שהוציא לואל תוך כדי שיחה: הוא תהה בקול למה “אישה שמניקה” צריכה להיות במצב שבו רואים את זה, ולדבריו זה עלול להתרחש באופן פתאומי גם כשנמצאים במקום ציבורי כמו בית קפה. בשלב הזה הוא תיאר את עצמו יושב במקום, ואז מתאר סיטואציה שבה מישהי מוציאה את השד להנקה. לפי דבריו, הוא מרגיש אי נוחות עד כדי צורך “להסיט מבט”.
לואל המשיך והסביר את הטענה שלו בצורה חדה: לדבריו, הוא לא מבין למה הוא צריך לעבור תחושת אי נוחות בשם משהו שמבחינתו לא “אוכל”. הוא אמר משהו בסגנון של פער בין מה שהסיטואציה משדרת למניקה, לבין מה שהוא מרגיש כלקוח בבית קפה. כלומר, אם מבחינתה זה אוכל עבור התינוק, מבחינתו זה מעורר מבוכה ולכן, כך טען, גם נוכחותו במקום הופכת לרגע למאתגרת רגשית.
המשפטים החריפים שהדליקו את הרשת
כשהשיחה המשיכה, לואל לא עצר. הוא טען שהוויכוח סביב הנקה בציבור הופך אצל רבים ל”מלחמה” של מאבקים פמיניסטיים, ושגם כאשר מנסים להסביר שזה לא מיני, בעיניו עדיין נוצרת אי התאמה בין המסר לבין החוויה של הסביבה. כדי להמחיש את ההרגשה שלו הוא השתמש באנלוגיה פרובוקטיבית: הוא אמר שאם מגדירים מעשה מסוים כטבעי, כמו לדבריו “להביא ביד”, אז למה הוא לא יכול לשבת במקום ציבורי בלי שמישהו ירגיש צורך לשנות את ההתנהגות או את התגובות שלו.
הוא גם הדגיש שלדעתו יש כאן עניין של גבולות הדדיים: מצד אחד, הוא מבין שמחפשים חופש, אבל מצד שני טען שהמציאות בשטח יוצרת חוסר נוחות. במילים אחרות, הוא לא התעקש שמניקה “אסור לה”, אלא שהאופן שבו זה מתנהל בציבור, כך לדבריו, עלול לייצר מצב שבו הוא מרגיש לא בנוח, ואז נוצרת מתיחות גם במרחב שבו אנשים אמורים ליהנות.
איך הגיבו הגולשים?
הקליפים והציטוטים מהפרק החלו להסתובב ברשת, ומיד הגיעו תגובות מכל הכיוונים. היו מי שסיכמו את זה כ”טייקים פחות מוצלחים”, וביקרו את לואל על כך שהוא מציג את הסיטואציה כמשהו שצריך “להיות מכוסה” כדי שלא לייצר אי נעימות. אחרים כתבו שהם מאוכזבים לשמוע את זה ממי שהם מכירים מהמסך, ושאלו מתי פעם אחרונה הוא באמת ראה אישה מניקה בציבור בלי איזו דרך כיסוי או פתרון ביניים שמקל על הסביבה.
במקביל, היו כאלה שהעלו את השאלה בצורה ישירה יותר: האם מדובר בהעדפה אישית שצריכה להכתיב נורמה ציבורית, או שלפחות צריך להבין שמדובר בצורך טבעי של תינוק, ושמרחב ציבורי צריך להכיל גם מצבים כאלה.
ומה שקרה אחר כך?
הסערה סביב לואל רק התחממה אחרי שהמשפטים שלו הפכו לנושא לשיחה. ברגע שהנושא נוגע בגוף, במרחב ציבורי ובגבולות, קשה לעצור את הדיון, ובמיוחד כשמדובר בדמות מוכרת שמדברת מתוך מיקרופון. עכשיו השאלה הגדולה שעולה ברשת היא לא רק מה הוא אמר, אלא איך בכלל מנהלים שיח על נורמות חדשות במקומות ציבוריים, בלי לייצר שנאה או מבוכה במקום פתרונות.
