הסיפור של עומר מילר הפך מהר מאוד לסוג של סרט פעולה אמיתי, רק שבמקום סט צילומים מדובר בשדה תעופה בדובאי. השף, יחד עם אשתו שירן כדר מילר ושלושת ילדיהם, היה בדרכו לחופשה משפחתית בתאילנד. ואז, ממש לפני ההמראה, הכול הסתבך לו מול כולם.
לפי מה שמילר תיאר, האירוע קרה בזמן שהמשפחה שהתה באזור ההמתנה, בערך חצי שעה לפני העלייה למטוס. באותו רגע התבקשו נוסעים להתפנות לאזור אחר. מילר לקח את זה צעד אחר צעד, אבל כשהוא המשיך ללכת עם בני המשפחה כשהוא עמוס בציוד, ילדים ועגלות, הוא החזיק בטלפון ביד. זה, לדבריו, מה שהדליק נורה אדומה אצל שוטר.
ברגע אחד, כך סיפר, קפץ עליו שוטר והחל לצעוק: למה הוא מצלם. מילר טען שלא צילם ולא התכוון לשום דבר, שהכול היה בלבול או אחיזה בטלפון בזמן התנועה, אבל לטענתו השוטרים לא השתכנעו. הטלפון נלקח ממנו במקום, והסיטואציה הלכה והחריפה.
אזיקים מול הילדים, ותשאול שלא נגמר מהר
מהר מאוד הגיעו שוטרים נוספים. מילר מספר שאיזקו אותו לעיני אשתו וילדיו, ואז הובילו אותו להמשך חקירה. בתוך החקירה, לדבריו, נשאלו שאלות רבות, חלק מהתכנים שבטלפון נמחקו, וגם נאמר לו שאולי יישאר במעצר למשך עד שלושה ימים עד שיבדקו את החומרים.
ואז הוא תיאר את הרגעים שהכי יושבים לו בראש: “עניתי בסבלנות, בשקט, למרות שפחדתי מוות”. כדי לנסות להרגיע את המצב, הוא הוסיף שהוא חייל במילואים. זה לא היה “פתרון קסם”, אבל לפחות נתן לו דרך לדבר ולהסביר במקום להתפרק.
שוחרר אחרי חצי שעה, אבל עם אזהרה
אחרי בערך חצי שעה של תשאול, מילר שוחרר. עם זאת, הוא קיבל אזהרה שפרטיו תועדו ושבפעם הבאה זה עלול להסתיים אחרת. יחד עם זה, הוא הדגיש שאין כאן קשר לאנטישמיות או לאירוע חריג אחר, אלא משהו שיצא מאי הבנה שהתגלגלה מהר מדי.
שירן הייתה בהלם, ואמא של מילר קיבלה הודעה מרעידה
גם שירן לא נשארה אדישה. היא שיתפה בתחושות שלה בזמן האירוע ואמרה שנלחצה מאוד, עד כדי מצב כמעט של עילפון. בנוסף, מילר סיפר על שיחת וואטסאפ שהוא ניהל עם אימו, שבה כתב לה שכשחזר הוא מצא את שירן חיוורת מאוד וצורחת על שוטרים שיחזירו את בעלה.
באותה שיחה, לפי התיאור שלו, הוא גם הוסיף משפט מחזיק-אווירה: “ידעתי להתחתן נכון”. כלומר, גם בתוך הסערה המשפחתית, הוא הצליח לראות את החוזקה של הבית.
הכול נגמר בטוב: תאילנד במקום דרמה
בסוף, אחרי שהסתדרו העניינים, מילר, שירן והילדים המשיכו לחופשה בתאילנד. כרגע הם מבלים שם בתקווה שהדרמה הזו תישאר מאחור, ושבפעם הבאה כל טלפון ביד פשוט יישאר טלפון, בלי אזעקות ובלי אזיקים.
