מאיה קיי, הדוגמנית ואושיית הרשת, נכנסה לבוקר עם בשורה כפולה. מצד אחד היא השיקה באופן רשמי את מותג הלייפסטייל הטכנולוגי הנשי שלה, Glammie. מצד שני, היא גם דיברה בפתיחות על הזוגיות שלה עם בן הזוג, עמית אלקסלסי, אחד מאלו ששומרים על מרחק מהזרקורים בדרך כלל. וברגע שנשמע שהיא דווקא נהנית מהשקט הזה, הבנו שזה לא סתם רומנטיקה. זו בחירה.
הזוגיות שעובדת כי היא לא מתאמצת להיות “רעש”
במהלך שיחה, מאיה סיפרה שהפעם הראשונה שעמית הגיע לאירוע שבו יש מצלמות מולו. היא אפילו לא אמרה לו מראש, כי היא רצתה שהוא יבוא. “זה עושה לי טוב”, היא סיכמה, והדגישה שהיא יותר משתפת לאחרונה, אבל עדיין מתוך בחירה ולא מתוך לחץ.
ואז הגיע המשפט שמסביר הרבה: היא ועמית לא חיים על גלגל של “מי יותר מפורסם”. שניהם עם קריירה משלהם, עובדים קשה ומרגישים שזה מתאים. במילים שלה, כשכל אחד מסודר בעולמו, הזוגיות מקבלת מקום טבעי להסתדר.
האם עמית עלול להפוך למפורסם?
כששאלו אותה אם היא חוששת שעמית ייכנס גם הוא לעולם התהילה, מאיה הבהירה שהדינמיקה ביניהם שונה. הוא לא “נסחף” אליה רק כי היא אושיית רשת, ולדבריה זה בעיקר עובד כי הם אנשים מסופקים מהחיים שלהם בנפרד. “פשוט אני במקום שטוב לי בו”, היא חזרה והדגישה, כאילו זו מנטרה שמחזיקה את כל המערכת.
ומה אם יום אחד הוא ירצה להשתנות?
מאיה לא נבהלה מהרעיון. היא נתנה תשובה רגועה, כמעט פילוסופית: היא לא מכירה את הנפשות הפועלות, ובנוסף היא לא ממהרת לקבע תסריטים. היא גם אמרה שיש לה “מכורים” משלה, כלומר היא יודעת ליהנות מהאנשים ומהדברים שהיא אוהבת, ולא מרגישה צורך לדחוף את בן הזוג לעולם של חשיפה.
קייסי זפטה התארסה: זה עשה למאיה חשק?
הבסטי קייסי זפטה קיבלה הצעת נישואים, ומאיה הודתה שזה אכן עשה לה משהו. לא מדובר בהכרח בבהלה או רצון מיידי, אלא בעיקר התרגשות מהשמחה של מישהי קרובה. היא אפילו ניסחה את זה בצורה יפה: היא מתרגשת בשמחתה, ונותנת לכל אחת את הזמן שלה לזרוח.
“לא צריך להילחץ”, היא אמרה, ובקצב שלה הוסיפה שגם היא לא ממהרת לשום דבר. יש זמן. אולי כי היא מאמינה שהדברים מגיעים כשהם נכונים.
החלק הפחות זוהר: התקרית האנטישמית במדריד
ובין כל הסטארט-אפים, המותג החדש והחיים הטובים, מאיה גם פתחה לב עניין כואב. לפני כשבוע היא סיפרה על תקרית אנטישמית לא נעימה בזמן שסעדה עם אמה במדריד. לטענתה, אדם שישב לצדן במסעדה הניף מולן דגל פלסטין לאורך כל הארוחה.
מאיה תיארה איך זה לא משנה כמה זמן עובר, אנטישמיות תמיד קיימת. אבל במקרה הזה, היא הרגישה שזה היה גם מאוד ורבלי וגם מאוד הפגנתי, מה שהוציא ממנה תגובה רגשית חזקה. היא סיפרה שהוא אפילו דחף את הטלפון שלו לכיוון הפרצוף שלהן, פעולה שלא נוחה בכל דרך שבה מנסים לקרוא לזה. היא בחרה לחייך ולנופף לשלום, אבל בפנים היא הייתה צריכה לפרוק.
היא הודתה שגם יצא לה לקלל לפעמים. “מתנצלת אם זה פגע במישהו”, אמרה, ואז הוסיפה שברור לה שלא רוצה שזה יקרה שוב. מבחינתה, אין פה “ויכוח פוליטי” רגיל. יש פה חצייה של גבולות.
בסוף, כשחוזרים לזוגיות ולמותג החדש, רואים שמאיה קיי בוחרת דברים שמרגישים לה נכונים. גם באהבה. גם בעבודה. וגם כשהחיים מביאים משהו לא נעים, היא לא מנסה להעמיד פנים שהיא לא מרגישה.
