פחות משבוע אחרי שהפכו רשמית לבעל ואישה, ידין גלמן כבר חזר למסלול החיים, אבל עם טייטל חדש שכולם מדברים עליו: גבר נשוי. גלמן, בן 32, יצא לראשונה עם אדוה דדון לפני ארבע שנים, התארסו לפני יותר משנה וחצי, וביום שישי האחרון הם סגרו את המעגל בחתונה שנערכה במלון הבוטיק "פרא" ברמת הגולן.
בזמן שברקע עדיין מהדהדים רגעים מהאירוע, הוא נתפס על סט הצילומים של רנואר לקולקציית הג'ינסים החדשה. כן, הוא לא נתן לחתונה לשבור את העבודה, אבל כן סיפר איך זה מרגיש באמת לעבור ממעמד של מאורס למעמד של נשוי, ומה היה הדבר שהכי תפס לו את הלב.
מה השתנה בין מאורס לנשוי?
גלמן נשמע מאוד כנה כשנשאל אם יש הבדל גדול. לדבריו, במקרה שלהם ההבדל לא דרמטי כמו אצל אחרים, כי כבר יש ילדים. אבל הוא כן הדגיש שיש תחושה אחרת, של הקלה. לא רק “עוד סטטוס”, אלא משהו שרצו שיקרה כבר זמן רב. “מאוד רצינו שזה יקרה, רצינו חתונה”, הוא אמר.
הכול היה מתוקתק? הוא כמעט נבהל מהחום
כשנשאל אם היה הכול מושלם, הוא ענה שהכול היה “100 אחוז”, עם הסתייגות אחת חשובה: החשש היחידי היה מזג האוויר. לדבריו, היה חום וגם עניין של התקרבות והתחממות, אבל בסוף זה הסתדר. כלומר, היה אמנם עומס של תנאים, אבל האירוע עצמו זרם.
הרגע הכי מרגש? החופה כמו בסרט, רק שזה שלהם
אם יש רגע אחד שהוא לא יכול לתאר במילים, זה הרגע שבו ראה את אדוה ואת הילדים בחופה. הוא תיאר את זה כרגע שיא אמיתי, כזה שמרגיש “כל כך אמיתי” כי רואים את המשפחה כיחידה אחת, נכנסת יחד לחופה. מבחינתו, זה לא היה טקס בלבד אלא תמונת מציאות שממש נחרטה לו בראש.
שבירת הכוס והטיימינג: זה היה מתוכנן לגמרי
ואז הגיע החלק שהרשת כבר התעסקה בו: שבירת הכוס והאקשן על הרחבה. גלמן סיפר שהרעיון לא נולד ברגע האחרון. לדבריו, זה היה מתוכנן לגמרי, והוא אפילו רצה לעשות משהו שעוד לא נעשה. המטרה הייתה להפוך את הרגע למצחיק ומגניב, ועדיין לא להפוך את זה לסיפור של “התגלגלתי”.
הוא גם הודה שלא הכול היה פיקס, כי היו כמה פשלות בדרך, אבל הדגיש שהוא לא מתחרט על זה לרגע. במילים אחרות, אם כבר עושים דרמה קטנה, אז לפחות שתהיה שייכת להם ושיהיה לה טעם של רגע בלתי נשכח.
מה הלאה?
בינתיים, בין צילום לג'ינסים לבין חזרה לשגרה, גלמן ואדוה ממשיכים לחיות את מה שכולם רצו לראות: זוג שהתחיל מהיכרות, עבר דרך התארסות, והגיע לחתונה ברמת הגולן. והטייטל החדש? הוא אולי נשמע פורמלי, אבל מהתשובות שלו ברור שמדובר בתחושה אישית, משפחתית, ובדיוק ברגעים האלה שאי אפשר לזייף.