בואו נדבר רגע על מספרים, כי כאן הם הרבה יותר רועשים מהכותרות. לפי נתונים חדשים, הנסיך הארי ומייגן מרקל עלו למשלמי המסים בקנדה לא מעט: סך הכל 539 אלף דולר להגנה פרטית. והסכום הזה לא מתחלק יפה על פני התקופה. חלק גדול ממנו מגיע דווקא בתקופה שבה הם עוד היו בשלב הדייטים, כלומר לפני שהפכו לסיפור “ממלכתי” קבוע.
בין אפריל 2015 למרץ 2020 תועדה הוצאה ציבורית של 539 אלף דולר עבור אבטחה לדוכס ולדוכסית מסאסקס. אבל השיא מגיע בקטע הכי מפתיע: 365 אלף דולר בתוך שנה אחת בלבד. כן, שנה שלמה שבה הארי ומייגן היו עדיין בתהליך חיזור. זה לא “ביקור קצר”, זה מספר שמרגיש כמעט לא פרופורציונלי לתדירות ההגעה.
ועכשיו לפרט הקטן שמסביר למה אנשים מתעצבנים: עוד 10,586 דולר הוקצו כדי לאבטח את מייגן במהלך סופ”ש בנות בן שלושה ימים בטורונטו. לפי תיאור המהלך, זה היה טיול פרטי יחד עם החברה לשעבר ג’סיקה מולרוני. במילים פשוטות: גם כשזה נשמע כמו חופשה אינטימית, קנדה שילמה על השוליים הביטחוניים של הסיפור.
למה זה נראה כמו “עסקת חבילה” של אבטחה?
כאן נכנס החלק הספקני שלי: כשמסתכלים על ההתפלגות לאורך זמן, רואים שההוצאות לא קבועות. למשל, אחרי השיאים בתקופת החיזור, הסכומים יורדים בצורה חדה. בשנים 2018-19 האבטחה מסתכמת ב-866 דולר, וב-2019-20 היא 904 דולר. ואז, שוב, בשנת 2019-20 קופץ הסכום ל-56,405 דולר. כלומר: אין כאן קו אחיד של “אבטחה כי הם תמיד שם”, אלא גלים שמגיבים לאירועים ספציפיים.
עוד נתון שמחדד את התמונה: מתוך החמישה מיליון דולר שהושקעו בהגנה על בערך מאה אנשי מפתח, הארי לבדו אחראי ליותר מ-10 אחוז מההוצאות. ובמקרה שלו מדובר בשיא שנתי של 364,859 דולר בתקופה 2017-18, השנה שבה הוא הציע למייגן. אז זה לא רק “היו שם”, אלא שהאבטחה עולה כשהסיפור האישי הופך לפומבי יותר.
איך זה התחבר לביקורים בקנדה?
לפי המסמכים, יש אינדיקציה לכך שהיו ביקורים ציבוריים מרכזיים בקנדה בשנים 2017 ו-2018. למשל, נסיעה של שבוע לטורונטו הקשורה לאינוויקטוס ולפרס דוכס אדינבורו. אבל המספרים של מייגן מופיעים ברשומה בנפרד: בשנת 2018-19 מופיע רישום נפרד שמסתכם ב-10,586 דולר עבור נסיעתה בטורונטו.
וכאן נכנסת עוד פיסה שחוזרת על עצמה בסיפורים של סלבס, רק שהפעם היא כלכלית: הארי ומייגן בנו לעצמם “פרטיות” בזמן שהיו בקנדה. אבל פרטיות עולה כסף, וכשמדובר באבטחה שממומנת ציבורית, היא כבר לא פרטית באמת. זה מסביר למה אנשים מסתכלים על זה כמו על סתירה: מצד אחד בקשה לפרטיות, מצד שני חשבון שמגיע למשלמי המסים.
מי עוד קיבל אבטחה בקנדה, ומה ההשוואה?
ההשוואה מעניינת: למרות שהארי מוביל את הטבלה בהוצאות VIP לאורך התקופה, גם נשיאים לשעבר ואנשי ממשל אמריקאים קיבלו סכומים לא קטנים. אבטחה לנשיא לשעבר ברק אובמה ולמישל אובמה עמדה על 295,411 דולר. אחריהם ביל והילרי קלינטון עם 143,927 דולר. גם “נשיא טראמפ ומשפחתו” מופיע ברשומות עם 51,558 דולר ב-2016-17, 13,078 דולר ב-2017-18 ו-1,769 דולר ב-2018-19.
בקיצור: זה לא שהאבטחה בקנדה ניתנת רק למפורסמים. אבל כשמסתכלים על זה דרך המספרים, הארי ומייגן בלטו במיוחד בתקופות מסוימות, במיוחד בזמן החיזור ובאירועים פרטיים.
השאלה שבאמת נשארת
הסיפור הזה מעלה שאלה שממש לא נוגעת רק למי מהשניים. האם הציבור צריך לשלם על אבטחה שמופעלת סביב חיי סלבס, גם כשמדובר בנסיעות פרטיות כמו סופ”ש בנות? ומה קורה כשיש פער בין “אנחנו רוצים פרטיות” לבין “החשבון משולם מקופת המדינה”?
