הדר מוכתר לא נחה לרגע, ובימים האחרונים היא שוב מכוונת הכי גבוה שאפשר. אחרי שנים שבהן בנתה לעצמה קהל ברשת בזכות פעילותה הפוליטית ברשתות החברתיות, וכשהיא כבר שנים יודעת להפוך כל ויכוח לסערה שמושכת צפיות, היא החליטה שהפעם זה רשמי: מועמדות לפריימריז של מפלגת הליכוד.
אז כן, זה נשמע כמו רגע מרגש של “הגשמתי חלום”, אבל המציאות הפוליטית פחות רומנטית. למרות שהיא רצה, קשה להתעלם מהעובדה שלפי הסידורים וההחלטות במפלגה, היא ממוקמת במקום שמקשה מאוד על סיכוי אמיתי להיכנס לכנסת. מה בדיוק הבעיה? משבצת “האישה החדשה” שעליה היא מתמודדת שובצה במקום 48. זה מספר שברוב המקרים לא משאיר יותר מדי מקום לאופטימיות, במיוחד כשבוחנים את התמונה דרך סקרים ותחזיות.
מוכתר, שמבחינתה תמיד הייתה שם כדי להגיד דברים בקול רם, שיתפה את ההצטרפות שלה דרך סרטון באינסטגרם ופירטה מה היא מרגישה. היא דיברה על תחושת הגשמה אחרי מאבקים, ועל הרעיון שלפיו בליכוד אנשים יכולים להתמודד גם בלי “ייחוס פוליטי נוצץ” ושהדבר הזה יכול לשנות חיים. במילים אחרות: לא משנה מאיפה באת, אם יש לך אש בעיניים, אתה יכול לנסות.
מה היא אמרה, ומה בכל זאת ביקשה מהקהל
בסרטון היא גם הודתה שזה לא פשוט. לדבריה, יש מי שאוהב, יש מי שמגיב פחות יפה, ויש מי שנמצא באמצע. מבחינתה זה חלק מהתהליך. היא ציינה שהריצה בפריימריז היא מאמץ לא קטן, ושמחה להגדיר את עצמה כחלק ממשפחה “ליכודית” שהיא מרגישה אליה שייכות. ואז היא עברה לבקשה הכי ברורה: היא צריכה את העזרה שלהם, ביקשה לא לשכוח אותה, והוסיפה משפט עם טוויסט דתי שמסכם את התקווה שלה: “בזכותכם אנחנו ננצח”.
אבל רגע, מי לא ממש מתלהב
כמו בכל מהלך פוליטי עם נוכחות ברשת, גם כאן לא כולם שותפים לאופטימיות. אחת הדמויות שעלתה עם ביקורת פומבית היא חברת הכנסת טלי גוטליב. היא טענה שמן הראוי שמוכתר לא תהיה חלק מהרשימה, והסבירה שראתה בעבר אמירות שלפיהן היא “רצה לכנסת” כשכביכול אין לה בית ואין לה רכב. לפי הטענות שלה, במקביל היו גם פרטים אחרים שסתרו את התמונה שהוצגה לציבור.
גוטליב המשיכה וקשרה זאת גם להתנהלות ברשת: היא אמרה שלא התרשמה ממסרים שמצביעים על נאמנות לערכי התנועה, וששמה לב לכך שמוכתר קראה לאנשים להתפקד גם אם הם לא מצביעים ליכוד. מבחינתה, זה מצביע על חוסר התאמה לרגע הזה ולרשימה.
אז מה הסיפור האמיתי מאחורי הריצה?
הדר מוכתר אולי מקפלת “חלום” לתוך מועמדות לפריימריז, אבל המספר 48 והביקורות הפומביות הופכים את זה להרבה יותר מסתם הצהרה. זה מבחן של נרטיב: האם הרשת, העימותים והנוכחות הבלתי מתפשרת יביאו לה מספיק כוח פוליטי כדי להתגבר על מגבלות השיבוץ? או שהפעם היא תישאר עם הצהרה מרגשת, בלי תוצאה שמגיעה לקו הסיום?
ומה שברור בינתיים: מוכתר לא מתכוונת לשתוק. גם אם הסיכוי לא נראה בשמיים, היא כבר שם, עושה רעש, מגייסת קהל, וגורמת לכולם לשאול את אותה שאלה בדיוק: מה יקרה אם בכל זאת זה יתפוצץ לה לטובה?
