הסערה סביב זוהראן ממדאני, הנבחר לראשות עיריית ניו יורק, קיבלה טוויסט לוהט במיוחד כשנועה תשבי נכנסה לתמונה. תשבי, שמתגוררת בארה"ב ונחשבת לאחת מפעילות ההסברה הבולטות למען ישראל, פרסמה פוסט חריף שבו תקפה את ממדאני והאשימה אותו בצביעות ובשיח מטעה.
הכול התחיל מהצהרה מצולמת של ממדאני לממשל הפדרלי, שבה הוא קרא לפעול לאכיפת צו מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, אם וכאשר הוא יגיע לאו"ם. במקביל, הוא הצהיר כי נתניהו אינו רצוי בעיר, מה שיצר תגובות סוערות בקרב תומכי ישראל וגם בקרב יהודים בארצות הברית.
אלא שאז הגיע שלב ההבהרה. אחרי בחינת האפשרויות המשפטיות, ממדאני חזר בו והבהיר שלעירייה אין סמכות משפטית עצמאית לבצע מעצר במתכונת כזו. לפי הטענה, כדי לבצע פעולה כזו נדרשת מעורבות והנחיה ברמה אחרת, ולכן העירייה לא יכולה לבצע את הדברים כפי שהוצגו בהצהרה הראשונית.
וכאן נועה תשבי ממש לא חיכתה שהאבק ישקע. היא כתבה שממדאני איים לעצור את נתניהו למרות שידע שמדובר במהלך לא חוקי או לפחות כזה שאין לעירייה יכולת לבצע. מבחינתה, ההתנהלות הזו היא בדיוק הבעיה: במקום להודות בטעות או להבהיר בצורה אחראית, ממדאני בחר לפרסם סרטון שמציג טענות שלטענתה אינן מדויקות, ומייצרות נרטיב שגוי על הישראלים ועל מנהיגיהם.
תשבי הוסיפה גם עקיצה קשה: לדבריה, בסרטונים ובמסרים של ממדאני כמעט ולא נאמר דבר על הזוועות שביצע חמאס, אלה שלטענתה הציתו את המלחמה וערערו את היציבות באזור כולו. כלומר, היא לא רק מתמקדת בשאלה אם העירייה מוסמכת לבצע מעצר, אלא גם במה שהיא רואה כהצגה חד צדדית של המציאות.
האם זה קשור למחאה מול העירייה?
ברקע הדברים התגלגל גם עניין של מחאה מול בית ראש העיר. היו מי שראו בכך חלק מאותו קו תקשורתי שבו ממדאני ניסה לחדד מסר, לעורר תגובות ולהשיג כותרות. המחנה תומך ישראל, מנגד, טוען שהדגש הושם על הצהרות דרמטיות, אבל כשנבדקה האפשרות המשפטית, התמונה השתנתה.
מי עוד מגיב לוויכוח?
התגובות ברשת לא איחרו לבוא, במיוחד מצד יהודי ארה"ב ותומכי ישראל. תשבי, כאמור, בחרה ללכת על ניסוח חד מאוד, מה שהפך את הסיפור מענייני חוק וסמכויות לוויכוח ציבורי עם רגש, זהות, והאשמות של צביעות.
ומה השלב הבא?
בינתיים, ממדאני ממשיך לנהל את המסר שלו מול תגובות מהשטח, ותשבי ממשיכה לדחוף את הדיון לכיוון שבו, לטענתה, לא מסתירים את ההקשר המלא. השאלה הגדולה עכשיו היא לא רק מה אפשר או אי אפשר לעשות משפטית בעירייה, אלא מי שולט בסיפור, ומי משלם את המחיר התדמיתי כשהמציאות מתנגשת בהצהרות.
