עינת הולנד, שמוכרת גם בזכות הפודקאסט המצליח "למי אכפת" יחד עם אלי סטין, לקחה לעצמה הפסקה קטנה מהשגרה. היעד? חופשת גלישה בסרי לנקה. לפחות זה מה שכולם חשבו. כי מה שקיבלה בפועל היה הרבה פחות רומנטי והרבה יותר דרמטי: פציעה במהלך הגלישה.
במהלך סרטון שהעלתה לחשבון האינסטגרם שלה, הולנד סיפרה שהיא הגיעה למקום שבו גולשים, עם מדריך. לטענתה, היא לא בדיוק הייתה בטוחה ממה עומד לקרות, כי הגל היה גדול. היא פנתה למדריך ואמרה לו את זה, והוא מצדו עודד אותה להיכנס בכל זאת, עם המשפט שהפך את כל הסיפור לממש לא צפוי.
ומשם זה התגלגל מהר. הולנד תיארה איך מפה לשם הסתיימה עם שלושה תפרים במצח. היא הוסיפה שהטיפול נעשה במקום עצמו, בסרי לנקה, ולאחר מכן היא נזקקה גם לביקור בבית חולים מקומי. במילים שלה, הרגעים האלה היו כאלה שגרמו לה לבכות "את חיי" כמו ילדה קטנה, ממש ברמה של חוסר שליטה. וגם אם היא רגילה לקדמת הבמה, ברור שיש דברים שלא מתכוננים אליהם מראש.
מה שכולם רצו לדעת: למה היא המשיכה לפרסם מהחופשה?
החלק המעניין לא נגמר בפציעה. למרות שהיא סיפרה על הכאב ועל התפרים, הולנד לא הפסיקה להיות הולנד. היא העלתה תמונות מהחוף עם הגלשן, תמונות שנראה שצולמו לפני התאונה המצערת. כלומר, היא לא ניסתה להסתיר את מה שקרה, אבל גם לא נתנה לזה לגנוב לה את כל הוייב של החופשה.
יותר מזה, היא אפילו חתמה את אלבום התמונות עם תמונה שמציגה את הפציעה והתפרים, ובטקסט קצר נתנה לזה טוויסט רגשי: "החלום ושברו". השילוב הזה בין חלום שנשבר, אבל עדיין נשאר חלום, גרם להרבה עוקבים להרגיש שהיא הכי אמיתית שיש.
3 דברים שלומדים מהסיפור הזה
1. גם כשאת לוקחת מדריך, טבע הגלים לא מתחשב בתוכניות. אם הגל גדול, הוא גדול.
2. לפעמים פציעה לא נשארת רק מאחור. היא הופכת לסיפור שאנשים מזדהים איתו, כי כולנו היינו בסיטואציות שבהן הגוף אומר את המילה האחרונה.
3. אפשר גם לשים לב לעצמך וגם להמשיך ליצור תוכן. הולנד בחרה לשתף, אבל לא להפוך את זה לטרגדיה מתמשכת.
אז נכון, היא כתבה שמי יודע מתי תחזור לגלוש. אבל עם הגישה שלה, והכי חשוב בריאות בידיה, קשה שלא להרגיש שעוד נראה אותה חוזרת לים. עד אז, נאחל לה החלמה מלאה ושלא יספרו לה יותר סיפורים על "בואי בואי" כשהגל ענק.
