שלום אסייג כבר מזמן לא צריך להוכיח שיש לו כריזמה על כל מסך, אבל מסתבר שגם בתוך קמפיין תחבורתי הוא יודע להפוך הכול לסיפור. במסגרת פרויקט חדש של רכבת ישראל, שבו הוא מגלם דמות של “מספר סיפורים” ברכבת, אסייג עלה לקרון בזמן הצילומים, דיבר על המסילה החדשה, ונתן רגעים קטנים של הומור שממש לא ציפיתם מהם.
הכול התחיל עם בשורה תחבורתית גדולה: המסילה המזרחית נחנכה רשמית, עם פתיחתן של שלוש תחנות חדשות שמטרתן לחבר עוד יותר את הפריפריה למרכז. מדובר בתחנות חדרה מזרח, שומרון-טייבה וטירה-כוכב יאיר. לפי התכנית, בהמשך הקו יוארך עם שתי תחנות חדשות נוספות: שוהם תעופה ואלעד, שיחוברו לתחנת לוד. בנוסף, לצד רכבות הנוסעים, פעילות המטענים במסילה המזרחית צפויה לאפשר גם הגדלה בתדירות רכבות הנוסעים במסילות החוף.
אבל אם חשבתם שהקמפיין עוסק רק בזמני נסיעה ושדרוגים על הנייר, אז תנו לנו לנחש: לא ראיתם את אסייג בזמן שהוא מדבר על אנשים. הוא סיפר שהרעיון מאחורי הפרויקט הוא לא רק לקרב בין נקודות על מפה, אלא להבין מה קורה לנוסעים כשהדרך נפתחת בפניהם. “אנחנו משיקים מסילה חדשה, מסילת מזרח ותחנות חדשות”, הוא אמר במהלך הצילומים, “ומחברים יותר את הפריפריה למרכז. החיבור הזה גורם לאנשים שגרים רחוק להרגיש שווים, להרגיש שהם יכולים להצליח”.
“מספר סיפורים” ברכבת: החלומות מקבלים תחנה
אסייג מגלם דמות שמקשיבה לנוסעים ומתרגמת את מה שהחיבור החדש יכול לעשות עבורם. הוא דיבר על זה שהחיבור מגדיל אפשרויות: לא רק להגיע מהר יותר, אלא לפתוח דלתות של הזדמנויות וחלומות. מבחינתו, זו לא סיסמה. זו דרך לספר את המציאות של מי שגר בצפון, במרכז או בפריפריה, ומגלה שהמרחק כבר לא גוזר גורל.
הקטע המצחיק שתפס את כולם לא מוכנים
כמו שרק שלום אסייג יודע, גם בתוך רגעים רציניים יש מקום לבדיחה. הוא סיפר שבמהלך הדרך הוא קיבל “סיפור” מחייל שפנה אליו בביטחון וטען ששירת איתו בגולני. כמובן שאסייג הסביר שזה לא באמת קרה, אבל החייל לא השתכנע, והסיטואציה הפכה לעוד אנקדוטה משעשעת. כלומר, גם כשמדברים על רכבות, מסתבר שבישראל תמיד מגיעים קודם לסיפור.
עם מי הוא היה רוצה לנסוע ברכבת ארוכה?
ואז הגיע הרגע שבו כולם חיכו לתשובה. כשנשאל אסייג עם מי הוא היה רוצה להעביר נסיעה ארוכה ברכבת, הוא ענה בלי להתבלבל: קוונטין טרנטינו. הוא אמר שהיה שמח לשבת איתו על אותו מסלול, לשמוע על הוויז'ן שלו ואיך הוא רואה את הדברים.
בהמשך המשחק התגלגל לאסוציאציות על תחנות רכבת. חיפה חוף הכרמל החזירה אותו הביתה. “זה הבית”, הוא אמר, “שם ביליתי את רוב שנותיי. בזמן שכולם למדו, אני הייתי שם בחוף”. תל אביב סבידור מרכז, לעומת זאת, הזכירה לו את ההתחלה: “כשהגעתי לעיר הנוער הייתי נוסע ברכבות לתל אביב לחזרות. גם כשהייתי חייל, הייתי נוסע המון”.
אז נכון, המסילה המזרחית היא פרויקט ענק, עם תחנות חדשות ותכניות המשך, אבל הדרך שבה אסייג מציג אותה עושה משהו אחר לגמרי. במקום לדבר רק על מסילות, הוא מצליח להפוך את זה לסיפור ישראלי: תחנות, חיבורים, קרון אחד והרבה חלומות שמרגישים פתאום קרובים יותר.
